בג"צ 5789/23

תקציר

בפסק דין זה נדחתה העתירה שערערה על ההחלטה לעכב את החזרת גופתו של מחבל בשם מוסא. בית המשפט בחן את הטענות והגיע למסקנה כי לא נפל פגם בהחלטת המשיבים, שהתבססה על הפעלת סמכויות שיקול הדעת שהוענקו למפקד הצבאי. הסוגיה המרכזית נגעה לשאלה האם הפעלת שיקול הדעת ראויה מכוח הסמכות המאפשרת לעכב החזרת גופות מחבלים. המשיבים הצליחו לטעון כי החזקת גופתו של מוסא הייתה בהתאם להחלטת ממשלה משנת 2017, שמטרתה להשתמש בגופות אלה כקלפי מיקוח כדי לסייע במשא ומתן להחזרת חיילים ואזרחים ישראלים המוחזקים בידי ארגוני טרור. בית המשפט ציין את תפקידו המשמעותי של מוסא ואת מעמדו הסמלי בתוך הג'האד האסלאמי בפלסטין וטען כי הדבר מעניק לגופתו "הקשר סמלי מיוחד" שיכול לסייע במאמצים המתמשכים להחזרת השבויים. פסק הדין הדגיש את ההקשר המתפתח של ההגנות והמשא ומתן הישראלי לאור הנסיבות הגיאופוליטיות המשתנות, תוך הכרה באירועים האחרונים כמו הפיגוע באוקטובר 2023 ששינה את האסטרטגיה של ישראל ביחס לגופי טרור. למרות האתגרים הלשוניים שהציבה הפרשנות הטקסטואלית של החלטת הממשלה, העדיף בית המשפט גישה תכליתית, המותחת את הפרשנויות כך שיתאימו ליעדים אסטרטגיים, העולים בקנה אחד עם תקדימים משפטיים קודמים שבהם הפרשנות הטקסטואלית נכנעה לתכליות אסטרטגיות רחבות יותר. בית המשפט החליט פה אחד לדחות את העתירה, והשופטים הסכימו כי החזקת גופתו של מוסא משרתת את מטרת העל של הגברת כוח המיקוח של ישראל מול ארגונים כמו חמאס והג'האד האסלאמי בפלסטין.