עמ"נ 33442-11-09

תקציר

הערעור מתייחס להיטל שהטילה העירייה המערערת על המשיבים בגין עבודות ביוב. המשיבים רכשו נכס על מגרש שפוצל ל-12 מגרשים. המשיבים נדרשו לסלול כביש פנימי במסגרת אישור היתרי הבנייה, ומתחת לכביש זה הותקן קו ביוב, המחבר בין מבני החלקה לביוב הציבורי. המשיבים טענו כי מאחר שמימנו את הקמת קו הביוב, העירייה לא הייתה צריכה לגבות מהם היטל עבור ביוב ציבורי. ועדת הערר הסכימה עם המשיבים, והובילה את העירייה לערער על ההחלטה. בית המשפט מצא כי ההיטל נגבה כראוי, שכן הוא מחושב על בסיס עלויות צפויות של תשתיות עירוניות ברחבי העיר כולה, ואינו קשור לעלויות בנייה ספציפיות. זאת ועוד, קבע בית המשפט כי קו הביוב הוא ביוב פרטי, שכן הוא משרת נכס אחד - החלקה - ולכן האחריות להקמתו מוטלת על המשיבים. בנוסף, קבע בית המשפט כי הכביש הפנימי אינו "רחוב", שכן הוא אינו משמש את הציבור הרחב, אלא משרת בעיקר את תושבי החלקה. לבסוף, דחה השופט טענות שונות נוספות של הצדדים, וקבע כי יש לקבל את הערעור, תוך שהוא מאשר את חובת המשיבים לשלם את ההיטל שגבתה העירייה, ופוסק למערערת הוצאות בסך 20,000 ₪.