ת"א 33895-05-23

תקציר

התובעים, שהם בני זוג ובנם, הגישו בקשה לצו מניעה זמני לעצירת הליכי מימוש בשתיים מדירותיהם שיזם הנתבע כתוצאה מאי החזר הלוואה על ידי התובעים. ההלוואה המדוברת נלקחה מהנתבעת, נותנת אשראי חוץ בנקאי, לצורך סילוק חובם הקודם של התובעים לחברה אחרת, אובליגו. התובעים טענו כי רומו והונו על ידי הנתבעת, כי החברה לא עמדה בפירעון ההלוואה כפי שסוכם, וביקשו לבטל את כל המסמכים החתומים הקשורים להלוואה. עוד נטען, כי הנאשם ואובליגו היו קשורים זה לזה ושיתפו פעולה כדי לנצל ולהונות אותם. הנתבע הכחיש את הטענות וביקש לדחות את הבקשה. בית המשפט נתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, אך לאחר ששמע את הצדדים ובחן את חומר הראיות, החליט להסיר את צו המניעה. השופט קבע כי התובעים לא עמדו בדרישות לסעד זמני. הם הסתירו עובדות רלוונטיות, הפרו את חובת תום הלב ולא הציגו טענה לכאורה. סיכויי הצלחת תביעתם היו נמוכים, שכן הראיות, כולל סרטון של חתימת ההלוואה, סתרו את טענותיהם להונאה. בנוסף, מאזן הנוחות לא היטיב עם התובעים, מה גם שמימוש הדירות עלול להביא לפירעון מלא של ההלוואה. לפיכך, הבקשה לצו מניעה זמני נדחתה, והתובעים חויבו בהוצאות הנתבעת.