ע"ש 1015/04

תקציר

המערערים והמשיב חלקו על שווי שירותי הבנייה שניתנו במסגרת עסקת קומבינציה – חלקה מכירת מקרקעין, חלקה החלפת שירותי בניה – ועל מועד ביצוע העסקה, הקובע את מועד המיסוי. המערערים טענו כי המשיב חרג מסמכותו בתיקון השומה, אך השופט קבע כי פעולת המשיב היא תיקון טעות חשבונאית, המותרת במסגרת החוק. השופט אישר את עמדת המשיב כי עסקת הקומבינציה היוותה שתי עסקאות נפרדות, שלכל אחת מהן מועד מיסוי משלה: מכירת מקרקעין ורכישת שירותי בנייה. בעוד השופטת הכירה בחוסר התחולה הכללי של אימוץ ישיר של מועד הערכת השווי של רשות מיסוי מקרקעין, היא קבעה כי במקרה זה, מועד הערכת השווי של המקרקעין ומועד המס - המועד הקובע - זהים: 14 ביולי 2002. בהשוואה בין השמאיות שהגישו הצדדים, העדיף השופט את חוות דעתו של המשיב, שהתבססה על שיטת הערכת שווי קרקע דומה, על פני זו של המערערת, אשר גזרה את שווי הבנייה ממחיר מכירת הדירות, שיטה שאינה הולמת את ההשוואה הרצויה. מאחר שהמשיב הוכיח די הצורך כי שווי הקרקע לא פחת במועד הקובע, קבע השופט כי שווי שירותי הבנייה נותר כאמור בשומת המשיב. משכך, נדחה הערעור, והמערערים חויבו לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך 10,000 ₪.