סע"ש 57669-09-20

תקציר

השופטת, מירב חבקין, קבעה כי התובעת, שפוטרה מעבודתה כרכזת גיוס, לא הוכיחה כי פיטוריה קשורים להריונה או כי נפל פגם כלשהו בהליך. עיקר המחלוקת נסובה סביב השאלה האם פוטרה התובעת בשל הריונה, בניגוד לחוק שוויון הזדמנויות וחוק עבודת נשים. השופטת ציינה כי התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל עליה להראות כי ביצועיה בעבודה היו משביעי רצון, שכן הראיות, לרבות מסמכים מקבילים, הצביעו על כשלים בעבודתה שהובילו לפיטוריה. באשר לחוק עבודת נשים, קבעה השופטת כי התובעת לא עבדה במשך חצי שנה בחברה, מה שאומר שהיא לא עמדה בדרישות ההגנה לפי חוק זה. השופט גם לא מצא כל ראיה לכך שהנתבעים ניסו לעקוף את הוראות החוק או פעלו בחוסר תום לב כלפי התובע. גם טענת התובעת כי הודיעה לממונים עליה על הריונה לפני הפיטורים לא הייתה משכנעת. ככלל, קבעה השופטת כי הסיבה האמיתית לסיום העסקתה של התובעת הייתה חוסר שביעות רצון מביצועיה בעבודה וכי הנתבעים פעלו כדין. לפיכך, נדחתה התביעה על כל היבטיה, והתובע חויב לשלם לנתבעים הוצאות בסך 10,000 ₪ בתוך 30 יום.