ת"א 10944-01-17

תקציר

פסק דין זה מתייחס לתביעת נזיקין בגין רשלנות רפואית. התובעת טענה כי הנתבע התרשל בהשגחתה ובמניעת נפילתה לאחר ניתוח. הנתבעת התנגדה לתוכנם של תצהירי העד המרכזי של התובעת, והחלטה זו נותנת מענה להתנגדויות אלה. בית המשפט קבע כי טענתו של בעלה לשעבר של התובעת בדבר אבחון שגוי בעקבות הנפילה מהווה הרחבה בלתי מותרת של כתבי הטענות, שכן היא מהווה טענה חדשה שלא הועלתה בכתב התביעה. עם זאת, בית המשפט התיר לתובעת להציג עובדות נוספות התומכות בטענתה לרשלנות הקשורה לאירוע הנפילה. באשר לטענה כי התובע לא קיבל הוראות הפטר ראויות, מצא בית המשפט כי מדובר בפרט התומך בכתב התביעה ולא בהרחבת החזית. בית המשפט פסק גם על קבילות מסמכים שונים שצורפו לתצהירי התובע. היא אפשרה חלק מהמסמכים, בהם מסמך למניעת נפילות בעת אשפוז שהונפק על ידי הנאשם ודף מידע למטופל מבית חולים אחר, שכן הם היו רלוונטיים למקרה. מצד שני, היא החריגה מסמכים אחרים, כגון מאמר למניעת נפילות וחוזרי מנהל רפואי, שכן הם דרשו חוות דעת רפואית תומכת או לא היו רלוונטיים. בית המשפט הדגיש כי על הצדדים להכין את טענותיהם על בסיס כתבי הטענות הקיימים וכי הוא לא יאפשר חריגות משמעותיות. פסק הדין הסתיים בקביעת פגישת קדם משפט והדגשת היעדר צווים בנוגע להוצאות.