עע"מ 4794/19

תקציר

פסק דינו של השופט מ' מזוז מבטל את פסק דינו הקודם של בית המשפט המחוזי בירושלים בעניין עתירת המשיבים שביקשו לרכוש את הדירות שהם שוכרים. פסק הדין המקורי, שקיבל חלקית את טענות העותרים, ביטל את החלטות משרד הבינוי והשיכון והורה על בחינה מחודשת בענייני המשיבים. בערעור בפני השופט מ' מזוז הובהר הגדרת "דירה ציבורית" ו"שכירות ציבורית" כאמור בחוק הדיור הציבורי (זכות רכישה). כדי להיחשב דירה ציבורית, על הדיור לעמוד בשני תנאים: ראשית, עליו להיות מיועד להשכרה ציבורית על ידי חברת דיור ציבורי; שנית, יש להשכיר אותו למי שהופנה על ידי משרד הבינוי והשיכון לאחר שהוכר כזכאי לדיור ציבורי. פסק הדין מדגיש כי בעלות המדינה לבדה אינה מקנה מעמד של דירה ציבורית. כמו כן, זכאותם של המשיבים לרכוש את הדירות תלויה בהתקיימותם של תנאים אלה ובמעמדן בעת השכירות. חוות הדעת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בנוגע לדירות בבעלות המדינה באזורים כפריים נחשבת צופה פני עתיד ואינה ישימה למקרה הספציפי הנדון. לבסוף, התיק מוחזר לבית המשפט המחוזי בירושלים להכרעה נוספת בשאלה האם דירות המשיבים עומדות בקריטריונים של דירות ציבוריות והאם המשיבים עצמם היו זכאים לדיור ציבורי.