תאד"מ 22600-02-22

תקציר

להלן תמצית פסק הדין שניתן: המקרה שלפנינו עוסק בתביעה בגין נזקי רכוש לרכב כתוצאה מתאונה. רכבו של התובע היה מבוטח על ידי הנתבעת מס' 2. התאונה נגרמה על ידי הנאשם מס' 1, שלא נכח במקום כדי להגן על עצמו. המחלוקת העיקרית היא בנוגע לחבותה של הנתבעת מס' 2 בתשלום הנזקים, בהתחשב בשני גורמים מרכזיים. ראשית, רישיונו של הנאשם מס' 1 נשלל בהליך תעבורה נפרד, ושנית, רישיונו פקע עקב אי תשלום אגרת הרישיון. פסק הדין בוחן נקודות אלה בתורו. בשאלת שלילת הרישיון קובע בית המשפט כי תקופת השלילה הסתיימה לפני מועד התאונה. אולם, הסוגיה הבוערת יותר היא פקיעת רישיונו של הנאשם מס' 1. המדיניות בין הצדדים קבעה כי על הנהג להיות בעל רישיון בתוקף, וניתנה תקופת חסד של שנתיים למי ששכח לחדש את רישיונו. בית המשפט קובע כי פקיעת רישיונו של הנאשם מס' 1 לחמש שנים לא הייתה עניין טכני אלא מהותי. על סמך עברו התעבורתי והרשעה קודמת, לא סביר שהרשות המוסמכת הייתה מחדשת את רישיונו. לפיכך, הנתבעת מס' 2 אינה חייבת בכיסוי ביטוחי בגין הנזקים, שכן הנתבעת מס' 1 לא הייתה נהגת מורשית כנדרש בפוליסה. אשר על כן, התביעה נגד הנתבעת מס' 2 נדחית, והתובע חויב לשאת בהוצאותיה של הנתבעת מס' 2, בסך 2,000 ₪, בתוך 30 יום מיום מתן פסק הדין. התובע גם מסתכן בריבית על הסכום אם לא ישולם במסגרת הזמן הנקובה. פסק הדין מכיר גם בזכות לערער על ההחלטה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בתוך 60 יום מיום הצגתה.