ת"א 5779-03-16

תקציר

השאלה העיקרית שעמדה בפני בית המשפט הייתה האם הנתבע חייב את התובעים בפיצויים בגין ליקויי בנייה ברכוש המשותף של בניין, ואם כן, בכמה. הנתבעת טענה כי רבים מהליקויים כבר אינם באחריותה משום שחלפו תקופות הבדיקה והאחריות. עם זאת, השופט מצא כי לא נגמרה תקופת ההתיישנות בתביעת עוולת הרשלנות, לה טענו גם התובעים, וכי הנתבע אחראי למספר ליקויי בנייה. השופט הורה לנתבעת לשלם לתובעים 47,799 ש"ח עבור עלות תיקון ליקויים אלה, וכן 8,387 ש"ח שכר טרחת עורך דין ו-9,842 ש"ח הוצאות. בית המשפט לא חייב את התובעים לאפשר לנתבעת לתקן את הליקויים בעצמה, בשל חוסר האמון בין הצדדים, אלא פסק לתובעים את עלות התיקון. בנוסף, פסקה השופטת לתובעים פיצוי בגין חלק מהתיקונים שביצעו באופן עצמאי, וכן עלות קבלת חוות דעת מומחה והוצאות משפט, מה שהביא את סך כל החוב של הנתבעת ל-66,028 ₪. ההחלטה התקבלה לאחר ששקלה את חוות דעת המומחים של שני הצדדים ואת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, כמו גם את התנהלות התובעים והנתבע טרם הגשת התביעה, אותה מתח השופט ביקורת. השופטת דחתה את בקשת התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש, וקבעה כי לא מילאו את חובתם לפנות לנתבע לתיקון הליקויים.