ת"ק 48442-05-14

תקציר

התובעת, המשתמשת תדיר בשירותי דואר, תבעה את הנתבעת, חברת דואר ממשלתית, בגין מספר מקרים של רשלנות ועלבון. התביעה הראשונה הייתה בגין חיוב יתר בבול בסך 3.98 ₪, שלטענת התובע נבע מטעות של פקיד הדואר. הנתבע הודה בטעות אך טען כי מדובר במעשה של מה בכך, וגם התובע תרם לטעות. השופט הסכים עם הנתבע, מה גם שההטבעה הייתה פעילות משותפת של התובע והפקיד, ודחה את התביעה, ולא מצא הוכחה לרשלנות או נזק. התביעה השנייה עסקה במידע שגוי על שעות הפעילות של סניף הדואר, שלטענת התובע אילץ אותו לבצע נסיעה מיותרת. בהודעה שקיבל צוין בבירור כי השעות שצוינו הן לימים רגילים בלבד, והשופט דחה טענה זו, בהתחשב בהיכרותו של התובע עם נהלי הדואר. התביעה השלישית הייתה בגין סירובה של פקידת הדואר לקבל דף מזכרת בערכו הנקוב למשלוח, דבר שלדעת התובעת מהווה דמי הטבעה שלא כדין. השופט פסק לטובת הנתבעת, בקובעו כי הדואר אינו מחויב לקבל את ערכו הנקוב של היריעה, ודחה גם טענה זו. ככלל, דחתה השופטת את כל טענות התובע וטענה כי מאחר שהתובע לא הוכיח את טענותיו, הוא לא יחויב בהוצאות ההליך, למרות שהתביעות לא צלחו. עוד ציינה השופטת כי התובעת העלתה סוגיות החשובות לציבור, אשר השפיעו על החלטתה בעניין ההוצאות.