רבני 1250720/04

תקציר

המקרה סובב סביב זוג נשוי שבו האישה הגישה תביעת גירושין ועזבה את הבית בשל התנהגותו של הבעל. האישה טענה כי הבעל היה אלים, מאיים ובוגד, ואילו הבעל טען כי האישה עזבה בגלל מעשיה שלה. בית הדין היה צריך לקבוע מי אחראי לגירושין והאם האישה זכאית לקבל את הכתובה. פסק הדין הכיר בטענותיה של האישה לאלימות רגשית ומילולית מצד הבעל, ומצא כי התנהגותו אינה מקובלת ומהווה ליקוי מהותי בנישואין. עם זאת, מאחר שהאישה ידעה על בעיותיו הנפשיות של הבעל לפני הנישואין, ספק בית הדין לגבי ייחוס האחריות הבלעדית לגירושין לבעל. בנוסף, בית הדין שקל את תפקידה של האישה בעידוד התנהגותו הבלתי הולמת של הבעל והפחית את סכום הכתובה בהתאם. כפשרה חויב הבעל לשלם לאישה 120,000 שקל, קבלה חלקית של תביעתה. פסק הדין הדגיש את חשיבות היחס המכבד בנישואין ואת ההשפעה של בעיות נפשיות והשפעת צד שלישי על הדינמיקה הזוגית.