ע"א 9486/00

תקציר

פסק הדין דוחה את הערעור על החלטה לגבות תשלום עבור שמירת חלקת קבר לצד בן זוג שנפטר. בית המשפט קובע כי הזכות להיקבר בכבוד, אף שהיא מעוגנת בחוק הישראלי, אינה שוללת גביית אגרה זו, שכן היא מוצדקת על ידי ההיבט הפרטי והאישי של אחוזת הקבר. המערערים טענו כי החלטה 285 של מועצת מינהל מקרקעי ישראל פוטרת אותם מהתשלום, אך השופטים מסכימים כי החלטה זו לא הייתה ישימה במקרה זה בשל מועד יישומה לאחר רכישתה על ידי המערערת. גם אדמות בית העלמין השייכות למינהל מקרקעי ישראל אינן עילה לפטור, שכן למועצה הדתית היה רישיון לגבות אגרות עבור חלקות קבר חיות. כמו כן, הוראות החוק הסמיכו גביית אגרה עבור שמירת חלקת קבר. השופטת נאור מוסיפה כי בקשת המערערת למתן פסק דין הצהרתי לפיו לא מגיע תשלום עבור החלקה השמורה אינה נתמכת, שכן רכישת חלקת קבר חיה היא שירות הניתן תמורת תשלום כאמור בחוק. עוד מציינת השופטת נאור כי אף שטרם נקבעו תקנות בדבר הסכום שישולם בעת הרכישה, המחיר צריך לשקף את העלות הכלכלית של שימור המגרש. הן השופט נאור והן הנשיא ברק מגיעים למסקנה כי גובה האגרה לא הוטל בספק על ידי המערער ולכן נותר על כנו. הערעור נדחה, ופסק דינו של השופט ריבלין מתקבל.