עמ"ש 47439-05-15

תקציר

המקרה עוסק בסכסוך בין בעל ואישה על תשלומי מזונות לאחר פרידתם. האישה ערערה על החלטת בית המשפט קמא, שקבע כי הבעל אינו אחראי עוד לתשלום מזונות לאישה, בשל סירובה לתת לו גט. הבעל שילם עד כה לאישה סכום נכבד, ועל פי החישובים יתרת החוב שלו עמדה על כ-157,000 ₪. ערכאת הערעור הסכימה עם החלטת בית המשפט קמא, תוך הכרה בכך שהאישה עיכבה באופן עקבי את הליך הגירושין בכך שהציבה תנאים וסירבה לקיים את החלטות בית המשפט. בית הדין סבר כי אין זה סביר שהאישה תסרב להתגרש ולהתנות זאת בדרישות כספיות, במיוחד לאור נכונותו של הבעל לשלם את יתרת הסכום. עוד הדגישו השופטים כי הנישואין חדלו להתקיים במציאות, ומעשיה של האישה מהווים חוסר תום לב. הם נמנעו מלהתערב בשיקול דעתו של בית משפט קמא, שכן פסק דינו המפורט היה מנומק היטב ומבוסס על ראיות משמעותיות. לפיכך נדחה הערעור, וההחלטה הקודמת לטובת הבעל אושרה, יחד עם הדרישה לשלם את יתרת הסכום בסך של כ-157,000 ₪.