ת"א 7423-05-18

תקציר

בית משפט השלום בירושלים פסק לטובת הנתבע, בנימין יהודה, בתביעה שהגישה רשות מקרקעי ישראל בדרישה לפנותו ולשלם דמי שימוש בגין פלישה ושימוש לכאורה בשטחים ציבוריים. בית המשפט מצא כי השימוש שעשה יהודה בשטחים שבמחלוקת היה סביר ונזנח לאורך השנים. עוד נקבע כי קיימות נסיבות חריגות המצדיקות הכרה בו כבעל סמכות משתמעת להשתמש בקרקע הציבורית. יהודה האמין בכנות שיש לו זכויות בנכס שהוחכר על ידי אביו, וחוסר המעש של רשות המקרקעין במשך עשרות שנים וחוסר הבהירות לגבי הגבולות תרמו לאי ההבנה. יתר על כן, בית המשפט הדגיש כי דמי שימוש, בדומה לדמי שכירות, צריכים להיות מחושבים על בסיס השימוש בפועל ולא על פי השימוש המותר. בהתחשב בנסיבות הספציפיות של המקרה, לרבות תום ליבו של יהודה, החליט בית המשפט כי לא יהיה זה צודק לגבות ממנו את מלוא דמי השימוש שתבעה רשות המקרקעין. כתוצאה מכך, דחה בית המשפט את תביעת הרשות והורה לה לכסות את הוצאותיו המשפטיות של יהודה ושכר טרחת עורך דינו בסך 36 אלף שקל.