בע"מ 37112-06-25

תקציר

בסדר גמור. להלן ניתוח משפטי מקיף בעברית, המבוסס אך ורק על הנתונים שסופקו, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים משפטיים: **ניתוח משפטי: תקנה 45(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה והיקף תחולתה ביחס לתקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי** החלטה זו של בית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים, מעלה שאלה עקרונית בעלת חשיבות רבה הנוגעת לפירוש ויישום של תקנות סדר הדין בבתי המשפט לענייני משפחה, ובפרט את היחס שבין תקנה 45(ד) לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020 (להלן: "תקנות סדרי הדין בענייני משפחה"), כנוסחהּ לאחר תיקון התשפ"ג, לבין תקנה 137(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "תקסד"א"). **הסוגיה העקרונית:** השאלה המרכזית נוגעת לפרשנות תקנה 45(ד) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה. תקנה זו, בנוסחה המעודכן לאחר תיקון התשפ"ג, קובעת כי "תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול". השופט סולברג מבקש את עמדת היועצת המשפטית לממשלה בשאלה האם קביעה זו מקימה שלילה מוחלטת של תחולת תקנה 137(ג) לתקסד"א גם בהליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה, או שמא יש לפרשה באופן מצמצם יותר. **הפרשנות החלופית והתומכת בה:** בית המשפט מציג אפשרות פרשנית נוספת, לפיה כוונת מתקין התקנות בתיקון התשפ"ג הייתה להגביל את השפעתה של תקנה 45(ד) רק למועד הגשת הערעור, כך שתקנה 137(ג) לתקסד"א לא תחול, אך עדיין יחולו המועדים המופיעים בתקנה 45(א) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה (45 ימים), במקום המועד הכללי של 60 ימים המעוגן בתקנה 137(א) לתקסד"א. פרשנות זו, הרואה בתקנה 45(ד) השפעה נקודתית על מועד הערעור בלבד, נובעת, בין היתר, מ"שתיקת דברי ההסבר לתיקון התשפ"ג" ביחס לתקנת-משנה (ג) של תקנה 137 לתקסד"א, כאשר כן הייתה התייחסות לדברי ההסבר למועדים אחרים (תקנת-משנה (א) ותקנת-משנה (ב)). בית המשפט מפנה להחלטה דומה בבע"מ 6960/23, המרמזת על אי-החלטיות או על צורך בבירור מעמיק יותר בסוגיה זו. **האתגר הפרשני בנוגע ללשון התקנה:** בית המשפט מצביע על קושי אינהרנטי בפרשנות המצמצמת. לשון תקנה 45(ד) – "תקנה 137 לתקנות סדר הדין האזרחי לא תחול" – נראית חד-משמעית ושוללת את תחולת התקנה כולה. אם אכן כוונת המחוקק הייתה להגביל את ההשפעה רק למועד, כיצד ניתן ליישב זאת עם הלשון המפורשת של התקנה? לחילופין, בית המשפט פותח פתח לאפשרות שתהיה כוונה לתקן את התקנה באופן שיבהיר את כוונת המחוקק. **התייחסות לטעמים של שלילה מוחלטת:** במידה והפרשנות הנכונה היא שלילה מוחלטת של תקנה 137(ג) בהליכי משפחה, בית המשפט מבקש מהיועצת המשפטית לממשלה להתייחס לטעמים המצדיקים הבחנה זו. ההבחנה נדרשת לאור התכלית הכללית של תקנה 137(ג) לתקסד"א. תקנה זו נועדה להשהות את מניין הימים להגשת ערעור (לפי תקנה 131 לתקסד"א) על החלטה שניתנה במעמד צד אחד, כאשר הוגשה לגביה בקשת ביטול. מטרתה היא להבטיח שהמועד להגשת הערעור יתחיל להימנות רק ממועד המצאת ההחלטה בבקשת הביטול. הדרך בה הדבר מתיישב עם ההליכים הייחודיים בבית המשפט לענייני משפחה, לעומת הליכים אזרחיים "רגילים", מחייבת הסבר. **הקשר למקורות המשפטיים:** הדיון מתבסס על מספר מקורות משפטיים רלוונטיים: * **תקנה 45(ד) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה (כנוסחהּ לאחר תיקון התשפ"ג):** זוהי התקנה המרכזית הנמצאת במוקד הדיון, אשר קובעת את אי-תחולתה של תקנה 137 לתקסד"א. * **תקנה 137 לתקסד"א:** נוגעת למועד הגשת ערעור, ערעור משיב, והשהיית מניין הימים במקרים מסוימים (כמו במעמד צד אחד ובקשת ביטול). * **תקנה 45(א) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה:** קובעת את המועד להגשת ערעור בהליכים בבית המשפט לענייני משפחה (45 ימים). * **תקנה 131 לתקסד"א:** המקנה זכות ערעור על החלטות שונות, ורלוונטית בהקשר של תקנה 137(ג). * **פסיקה קודמת:** הפנייה לבע"מ 6960/23, רע"א 38461-04-25 (איטח נ' נהיר) וע"א 9945-05-25 (דגים נ' מנהל מיסוי מקרקעין – נצרת), מצביעה על קיומם של קשיים פרשניים דומים ועל התייחסות אקדמית ומעשית לסוגיות אלה. * **ספרות משפטית:** אזכור ספרו של יששכר רוזן-צבי ("הרפורמה בסדר הדין האזרחי") מדגיש את החשיבות התאורטית של הפרשנות הנכונה. **חידוש משפטי:** החידוש המשפטי המרכזי שנדון כאן הוא הצורך בהבהרה פרשנית משמעותית ביחס לאופן בו תיקון טכני לתקנות סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה (תיקון התשפ"ג) משפיע על הוראות סדרי דין כלליות יותר, אשר נקבעו במסגרת הרפורמה בסדר הדין האזרחי. הסוגיה מעלה את השאלה כיצד יש לאזן בין הייחודיות של דיני המשפחה לבין הניסיון ליצור אחידות בהליכים אזרחיים, וכיצד יש לפרש הוראה הכוללת שלילה גורפת של תקנה אחרת, כאשר הדבר יכול להשפיע על זכויות דיוניות מהותיות. התמודדות בית המשפט עם "שתיקת דברי ההסבר" והצורך בהבהרה מהיועצת המשפטית לממשלה, מעידים על רגישות המערכת המשפטית למורכבות הפרשנית ועל הרצון להבטיח ודאות משפטית. **סיכום:** בית המשפט העליון, באמצעות המשנה לנשיא סולברג, פותח בפני היועצת המשפטית לממשלה אתגר פרשני משמעותי. עמדתה תידרש להאיר את היקף תחולתה של תקנה 45(ד) לתקנות סדרי הדין בענייני משפחה, ובפרט האם היא שוללת לחלוטין את תקנה 137(ג) לתקסד"א, או שמא יש לראות בה השפעה מצומצמת יותר. הדיון נוגע לעקרונות יסוד של פרשנות חקיקה, להרמוניה חקיקתית, ולתכליות העומדות בבסיס הוראות סדרי הדין השונות, הן בתחום דיני המשפחה והן בתחום האזרחי הכללי.