תלה"מ 42525-07-20

תקציר

בפסק דין זה פסקה השופטת קרן גיל בסכסוך בין בני זוג לשעבר החולקים משמורת משותפת על שני ילדיהם הקטינים לאחר גירושיהם. האם עברה עם הילדים מבת ים לכפר סבא ללא הסכמת האב או אישור בית המשפט. האב הגיש בקשה להחזיר את הילדים לביתם הקודם בבת ים. השופטת פתחה בהתייחסות לתמליל שיחה שהגישה האם כראיה, וקבעה כי היא אינה קבילה שכן היא הייתה חלק ממשא ומתן להסדר. לאחר מכן פנתה השופטת לבקשה להחזיר את הילדים לבת ים. האם ביקשה בעבר את אישור בית המשפט למהלך, אך בקשתו נדחתה, אך היא המשיכה בכך בכל זאת. השופטת מתחה ביקורת על פעולתה המכוונת של האם בניגוד להחלטת בית המשפט והדגישה כי החלטות הנוגעות למגורי הקטינים מחייבות הסכמה של שני ההורים, במיוחד כאשר מדובר במשמורת משותפת. השופט פסק לטובת האב והורה להחזיר את הקטינים לבת ים, אך איפשר לאם זמן למצוא מקום מגורים חלופי בעיר. השופט גם הורה לאם לכסות את הוצאותיו המשפטיות של האב, שהופחתו מהתעריף הרגיל בשל התנהגותו הבלתי משתפת פעולה של האב עצמו במהלך ההליך. הילדים היו אמורים להישאר בבת ים עד לקבלת החלטה אחרת, כאשר האם אחראית להסעתם אל בית האב וממנו במהלך תקופות המשמורת שנקבעו לו. פסק דין זה הדגיש את חשיבות כיבוד ההליכים המשפטיים ואת זכויותיהם של שני ההורים במצבי משמורת משותפת.