ת"א 33471-06-18

תקציר

המחלוקת היא על הבעלות על חלקת אדמה בראמה, הרשומה על שמו של אדם שנפטר, נג'יב קאסם חוסיין, שמת בשנת 1983. התובע, מוסא חסדיה, טוען כי רכש חלקים שונים בחלקת הקרקע האמורה מנתבעים שונים שהם יורשיו של נג'יב קאסם חוסיין. רכישות אלה בוצעו בין השנים 1998-1999 אך מעולם לא נרשמו בשל חוסר שיתוף פעולה מצד הנתבעים. הנתבעים הכחישו את הרכישות או טענו כי לא בוצעו כראוי. הרכישה הראשונה בוצעה בינואר 1998 מריאד נג'יב קאסם, שירש 1/8 מהחלקה. הרכישות השנייה והשלישית בוצעו באותו יום בינואר 1998 מעיזבונו של סמיר נג'יב קאסם, שלא ירש חלק מהחלקה אך רכש את זכויותיהם של שניים מאחיו. רכישות אלה היו עבור 1/8 מהחלקה כל אחת. נטען כי סמיר העביר מניות אלה לנתבע אחר, והתובע ביקש לרכוש ממנו מניות אלה. הרכישה הרביעית בוצעה ביולי 1999 מיורשיו של כמאל נג'יב קאסם, שירש 1/4 מהחלקה. בית המשפט בחן כל עסקה ופסק לטובת התובע. הוצהר כי התובעת אכן רכשה את המניות הנ"ל מהנתבעים, והזכויות הרשומות על שם התובעת יגרעו מזכויות הבעלות של הנתבעים הרלוונטיים. כמו כן, חויבו הנתבעים 4-9 לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 23,400 ₪, והנתבע 11 חויב לשלם 11,700 ₪. עוד ציין בית המשפט כי כל פעולה שיש לבצע בנוגע לרישום מקרקעין תצטרך לעמוד בתקנות ובאישורים הרלוונטיים. זהותם המלאה של המעורבים לא נחשפה בפסק הדין, אך פורסמה בפסק הדין המקורי מטעמי פרטיות.