עת"מ 53939-03-15

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את העתירה נגד החלטת הביניים של ועדת הערר למנות מומחה חיצוני. מינוי מומחה נתפס כצעד סביר בשיקול דעתה של ועדת הערר, בהיותה גוף מינהלי שבסמכותו לבצע מינויים כאלה. החלטה זו התקבלה מתוך הבנה כי התהליך עודנו בעיצומו וכי יש לכבד את שיקול דעתה של הוועדה. תפקידו של בית המשפט אינו להתערב בהחלטות גופי התכנון אלא להבטיח את חוקיותו ותקינותו של ההליך. במקרה זה, לא נפל פגם פרוצדורלי או משפטי המצדיק התערבות. ועדת השימור, שהמלצתה לא נענתה לוועדת הערר, היא גוף מייעץ, ולאחרון יש שיקול דעת לבקש חוות דעת מומחה נוספות. כמו כן, העתירה מוקדמת מדי שכן המלצות המומחה טרם ידועות ועשויות אף לתמוך בעמדת ועדת השימור. את טענות העותרים, שבמרכזן המשקל שניתן להמלצת ועדת השימור, יש להפנות לוועדת הערר, שתקבל החלטה סופית לאחר שמיעת כל הצדדים ושקילת כל החומר שהוגש. ההחלטה לדחות את העתירה כוללת גם פסיקת הוצאות משפט שישולמו על ידי העותרים למשיבים.