ע"ו 27928-05-20

תקציר

מטופל, שיש לו היסטוריה של מחלת נפש כרונית ואשפוזים מרובים, מערער על החלטת הוועדה הפסיכיאטרית להאריך את אשפוזו הכפוי בשלושה חודשים. החולה טוען שאינו חולה והטיפולים בבית החולים מייסרים, ודורש את שחרורו. עם זאת, בית המשפט מקבל את החלטת הוועדה, בנימוק של מסוכנותו של החולה, חוסר תובנה לגבי מצבו וחוסר שיתוף פעולה עם הטיפול. תוך הכרה במשך אשפוזו של המטופל ובהיעדר התקדמות הטיפול, מדגיש בית המשפט את הצורך להגן על המטופל ועל הציבור. השופט מחזיר את המקרה לוועדה להמשך בחינה והבהרה לגבי יעילות הטיפול והחלופות האפשריות, תוך הכרה באופי המדכא של המצב. למרות מצבו הנפשי של המטופל ומסוכנותו לאחרים, בית המשפט קורא לבחון את המקרה לעומקו, במיוחד לאור האשפוז הממושך, ומציע לקבל חוות דעת נוספת. ההחלטה על המשך האשפוז עומדת בעינה, כאשר השופט מדגיש את הצורך בגישה מאוזנת השומרת על זכויות המטופל ועל שלום הציבור.