ע"מ 2198/13

תקציר

הכרעת הדין מתבססת על ראיות חזקות הקושרות שני מערערים לשורה של גניבות רכב. הראיות כוללות הצהרות עדים, טביעות אצבע ומפתחות הקושרים את המערערים לזירות הפשע. השופט מכיר בכך שיש די ראיות לכאורה למרבית האישומים שהוגשו נגד המערערים הנוגעים לקבלת כלי רכב גנובים, התומכות בסמכותו של בית המשפט הצבאי. חלק מחלקי הרכב נגנבו מישראל ואחרים ללא זיהוי, אך השופט קובע כי לבית המשפט סמכות לדון במקרים לא ברורים אלה, כל עוד קיים חשד סביר שהם אכן נגנבו מישראל. אופייה של הכמות הגדולה של הסחורה הגנובה שנמצאה ברשות המערערים מצביע על פעילות מסחרית, המהווה סיכון משמעותי לשלום הציבור. נוכח הסיכון והעונש הפוטנציאלי הצפוי למערערים, השופט רואה לנכון לעצור את המערערים עד תום המשפט, ודוחה את ערעורם על ההחלטה. ככלל, הערעור נדחה, והמערערים יישארו במעצר לאורך כל ההליך המשפטי.