הפ"ב 23680-01-13

תקציר

המבקשת טענה כי לבורר אין סמכות לדון בענייני בעלות במקרקעין, שכן ילדיה - שלא היו צד לבוררות - הושפעו מהחלטתו. מנגד, טענו המשיבים כי הבורר פעל בסמכות, והכריע רק בין הצדדים הישירים. בית המשפט בחן את המסמכים שהוצגו על ידי שני הצדדים והגיע למסקנה כי יש לראות בילדיו של המבקש כתובעים בבוררות ולכן היו צדדים להליך. הילדים, כיורשי אביהם, היו בעלי בעלות משפטית חלקית בדירות שבמחלוקת ולכן היו תחליף לאביהם, כהגדרתו בחוק הבוררות. יתר על כן, האינטרסים שלהם חפפו לחלוטין לאלה של המבקש, מה שהפך אותם ל"צדדים קרובים". בית המשפט מצא כי המבקשת ייצגה את האינטרסים של ילדיה בבוררות וכל החלטה שתשפיע עליה תשפיע ישירות גם עליהם. בנוסף, טענות לחוסר סמכות היו צריכות לעלות בהזדמנות הראשונה, וטענת המבקש, שהועלתה בשלב מאוחר, נראתה כחסרת תום לב. בית המשפט דחה גם את טענת המבקש כי פסק הבורר השתנה עם הזמן, ולא מצא כל ראיה לשינויים כלשהם. בסופו של דבר קבע בית המשפט כי אין עילה לבטל את פסק הבוררות, ואישר את חוקיות פסק הבוררות. משכך, בקשת הביטול נדחתה, ונפסקו למשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪.