ת"פ 318/00

תקציר

הנאשמים, אלון שמש ושחר קורקוס, הואשמו בהריגה מכוונת של אלי כהן, זיוף ראיות, השמדת ראיות ושיבוש חקירה בנסיבות מחמירות. רוב השופטים הרשיעו את שמש ברצח לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, ואת שני הנאשמים ביתר סעיפי האישום. שמש נכח בזירת הפשע ונפצע במהלך רצח כהן, ונמצא כי השתתף ברצח. למרות שקורקוס זוכה מאשמת רצח מחוסר ראיות, הוא הורשע בשאר האישומים יחד עם שמש, כפי ששניהם הודו בהם. השופטים הדגישו כי שקריהם של הנאשמים במהלך החקירה והתנהגותם לאחר ביצוע העבירה תומכים בראיות הנסיבתיות של התביעה. מנגד, השופט הרב שפירא חלק על כך, וסבר כי קיים ספק סביר לגבי מעורבותו הישירה של שמש ברצח, אם כי יש להרשיעו בשאר סעיפי האישום. הראיות הראו כי שמש היה בזירת הפשע ונפצע, אך לא הוכיחו כי דקר את כהן. יתר על כן, השופט סבר כי התנהגותו של שמש לאחר האירוע מובנת בהתחשב באופיו ובהקשר של העולם התחתון.