ע"א 430/89

תקציר

התיק נסוב סביב חברה קבלנית שבנתה דירות עבור חברה משיבה הנמצאת בפירוק. המבקשת ביקשה הצהרה על זכותה לשעבוד על הדירות בשל חובות שלא שולמו. השאלה הייתה האם המבקשת נדרשה להגיש תביעה כספית למתן תוקף לשעבודה. בית המשפט המחוזי קבע כי כתב התביעה אינו מגלה עילה ללא תביעה כספית ממשית, אלא נתן למבקש שהות לתקן אותה. המבקש ערער לבית המשפט העליון, שקיבל את הערעור. בית המשפט העליון קבע כי לבעל שעבוד יש אינטרס לגיטימי לקבל הצהרה על זכותו, בדומה לבעלי משכנתא או משכון. בניגוד למקרים אחרים, הסעדים הקנייניים והממוניים מולידים זכויות שונות, שאינן צריכות להיכלל בתביעה אחת. החוק הישראלי אינו מחייב תביעות כספיות בגין שעבודים תקפים, למעט חוק לשכת עורכי הדין. המבקש אינו מחויב להגיש תביעה כספית אך יכול לממש את זכותו באמצעות הגנה. בית המשפט הגיע למסקנה כי על המבקש להוכיח את סכום החוב, אך אין צורך לכלול סעד כספי בכתב התביעה. השופט ש' לוין קיבל את הערעור, דחה את החלטת בית המשפט המחוזי והתיר למבקש לתקן את כתב התביעה כך שיכלול את סכום החוב, ובכך לגלות עילה. המשיב חויב לשלם שכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.