ע"א 5631/94

תקציר

במקרה דנן, המערער, עולה חדש מצרפת השוהה כיום דרך קבע בישראל, תבע פיצויים בגין פציעות שנגרמו בתאונת דרכים בעת נהיגה עם רישיון נהיגה צרפתי ובינלאומי בתוקף, אך ללא רישיון ישראלי. התביעה הוגשה נגד חברת הביטוח שלה וקרנית, הקרן לפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בית המשפט המחוזי דחה את תביעתה בקובעו כי הכיסוי הביטוחי אינו תקף שכן אין לה רישיון נהיגה ישראלי תקף, ורישיונה הבינלאומי לא הוכר בשל מעמד התושבות שלה. בית המשפט העליון אישר החלטה זו, ופירש כי על פי פקודת התעבורה וחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, המערערת אינה זכאית לפיצוי. החוק שולל פיצויים מנהגים ללא רישיון מקומי תקף, ורואה בכך אמצעי ענישה להרתעה מפני נהיגה בלתי מורשית. זאת ועוד, סעיף 7א לחוק הפיצויים, המאפשר חריגים למי שאינו מבוטח שלא ביודעין, לא חל מאחר שנבעו מנכותו של המערער בהיעדר רישיון נהיגה מתאים, ולא באי ידיעת תנאי הביטוח. פסק הדין הדגיש כי יידרשו תיקוני חקיקה כדי לטפל במקרים דומים של מהגרים שאינם מבינים את תוקף הרישיון. ערעורה של המערערת נדחה, אפוא, ומחזק את הצורך בעמידה מפורשת ברישיון להבטחת כיסוי ביטוחי וזכאות לפיצוי בתאונות דרכים בישראל.