בע"מ 33211-08-25

תקציר

להלן ניתוח משפטי של ההחלטה, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים, ובהתבסס אך ורק על המידע המסופק בפסק הדין: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט העליון בבע"מ 33211-08-25** **רקע עובדתי:** הבקשה שלפני בית המשפט העליון היא בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי" על פסק דינו של בית המשפט המחוזי. בית המשפט המחוזי דחה ערעור שהגיש המבקש על החלטת רשמת בית המשפט המחוזי. הרשמת, בתורה, מחקה את בקשת רשות הערעור שהגיש המבקש על החלטות קודמות של בית המשפט לענייני משפחה. עילת המחיקה שנקבעה על ידי הרשמת הייתה אי-תשלום אגרת בית משפט ואי-הפקדת ערבון. **העקרונות המשפטיים המרכזיים:** 1. **הגבלת ערעורים ב"גלגול שלישי":** העיקרון המרכזי שעמד בבסיס ההחלטה הוא הכלל המצמצם את האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי". בית המשפט העליון (וכמוהו גם בתי משפט אחרים) נוטה שלא להתערב בהחלטות ערכאות קודמות, אלא במקרים חריגים ביותר. כלל זה נועד להבטיח סופיות דיון, למנוע התדיינויות אינסופיות ולחסוך במשאבי מערכת המשפט. * **ההצדקה העקרונית:** ההגבלה נובעת מהרצון למנוע "עיוות דין" (שבו הליך שגוי גורם לתוצאה לא צודקת) או לדון ב"שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים". השופטת וילנר מדגישה כי שני חריגים אלו אינם מתקיימים במקרה הנדון, ואף לא "בקירוב". 2. **החלת העיקרון על ערעור על החלטת רשם:** ההחלטה מדגישה כי הכלל המחמיר לגבי "גלגול שלישי" חל גם כאשר מדובר בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי, אשר הכריע בערעור על החלטת רשם של אותו בית משפט. כלומר, כל שלב נוסף בהליך הערעור מקשה יותר על קבלתו. 3. **התמקדות בנסיבות העובדתיות:** בית המשפט העליון קבע כי פסקי הדין של בית המשפט המחוזי ושל רשמת בית המשפט "נטועים עמוק בנסיבותיו הפרטניות של המקרה" ו"אינם מעוררים כל שאלה בעלת נופך עקרוני". משמעות הדבר היא שהמקרה אינו מציג סוגיה משפטית חדשה או בעייתית, אלא נדון במסגרת הדין הקיים ובהתאם לעובדות שהוכרעו בערכאות קודמות. 4. **סמכות למחיקת הליך בשל אי-תשלום אגרה וערבון:** ההחלטה מאשרת את הדין הפרוצדורלי הנוגע לאי-תשלום אגרת בית משפט והפקדת ערבון. כאמור בתקנות סדר הדין האזרחי ובתקנות בתי המשפט לענייני משפחה, אי-קיום הוראות אלו, לאחר מתן הזדמנות לתקן את המחדל, מוביל למחיקת ההליך. השופטת מציינת כי המבקש לא תיקן את מחדלו, למרות שניתנה לו ארכה ואף אפשרות להסדיר את התשלום בתשלומים, ולכן החלטת הרשמת למחוק את ההליך הייתה "בדין יסודה". 5. **תקנות סדר הדין האזרחי ותקנות בתי המשפט לענייני משפחה:** ההחלטה מתבססת על תקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, ועל תקנה 44 לתקנות בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א-2020, שהוחלה אף על בקשות רשות ערעור בענייני משפחה. תקנות אלו מסדירות את סמכויות בית המשפט, לרבות סמכותו לדחות בקשות רשות ערעור ללא צורך בתשובה. **חידושים משפטיים:** במקרה זה, אין חידושים משפטיים משמעותיים. ההחלטה משקפת יישום סטנדרטי של עקרונות משפטיים מושרשים בנוגע לסמכות בית המשפט העליון לדון בבקשות רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ולגבי הליכים פרוצדורליים של תשלום אגרות וערבונות. הדגש הוא על אכיפת הכללים הקיימים ולא על פיתוח הלכה חדשה. **היבטים נוספים:** * **פסיקה לטובת אוצר המדינה:** ההחלטה ציינה "אך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה". משמעות הדבר היא שעל אף שהבקשה נדחתה, בית המשפט בחר שלא להשית על המדינה (במקרה זה, ככל הנראה, על אוצר המדינה כצד להליך או כנהנה פוטנציאלי מהוצאות) הוצאות משפטיות, כמעין גמישות או הקלה, אף שההליך נדחה. **סיכום:** החלטת בית המשפט העליון מדגימה את המגמה לצמצום ההתערבות בערעורים ב"גלגול שלישי" ואת החשיבות שבית המשפט מייחס לסיום הליכים ולסופיות הדיון. ההחלטה מאשרת את סמכותן של ערכאות קודמות למחוק הליכים בשל אי-מילוי אחר הוראות פרוצדורליות, כמו תשלום אגרות וערבונות, וקובעת כי המקרה הנדון אינו מעורר שאלות עקרוניות המצדיקות התערבות של בית המשפט העליון.