פש"ר 4814-02-17

תקציר

בסדר גמור, להלן ניתוח משפטי מקיף של החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפש"ר 4814-02-17 ו-4793-02-17, תוך התמקדות בעקרונות משפטיים וחידושים: **ניתוח משפטי של החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע בפש"ר 4814-02-17 בן שושן נ' כונס נכסים רשמי באר שבע והדרום ואח'** **מבוא** החלטה זו עוסקת בשלוש מחלוקות עיקריות הנובעות מבקשתה של חברת "הראל פנסיה וגמל בע"מ" (להלן: "המבקשת") לקזז הלוואה שנטל החייב, חגי בן שושן, מכספי גמל שצבר אצלה. המחלוקות מתמקדות בהיקף זכות הקיזוז, בסוגי הכספים עליהם היא חלה, ובסדר קיזוזם, וכן בשאלה מה ייעשה ביתרת הכספים לאחר הקיזוז. **העקרונות המשפטיים העיקריים והחידושים בהחלטה** 1. **זכות הקיזוז כנגד כספי קצבה ופיצויים:** * **הדין הקיים והרציונל:** באופן עקרוני, זכות הקיזוז מאפשרת לצדדים לחובות הדדיים להפחית את חובם בסכום החוב של הצד השני. בהקשר של פשיטת רגל, קיזוז נועד לייעל את הליך הגבייה ולמנוע מצב שבו הנושה (במקרה זה, המבקשת) נדרש לשלם לחייב (או לנאמן מטעמו) את הכספים המגיעים לו, בעוד שהחייב אינו משלם את חובו לנושה. * **החידוש הלכאורי בהחלטה:** טענתו הראשונית של החייב, כי הקיזוז חל רק על כספי פיצויים, נדחתה. בית המשפט, בהסתמך על פסק דין עקרוני של בית המשפט העליון (רע"א 2512/17 מרי פינצב נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ ואח'), קבע כי זכות הקיזוז חלה **גם** על כספים המיועדים לקצבה, ולא רק על כספי פיצויים. זאת, בניגוד לתפיסות מסוימות שראו בכספי קצבה חסינים יותר מקיזוז. * **הצדקת ההחלטה:** הרציונל המוצג הוא כי הלכת פינצב אינה מסויגת לכספי פיצויים בלבד, וכי למעשה, גוף פיננסי שהלווה כספים כנגד בטוחה בכספי גמל, זכאי לקזז את חוב ההלוואה מאותם כספים, בין אם הם מוגדרים כפיצויים ובין אם כקצבה. 2. **סדר הקיזוז – עיקרון תום הלב:** * **השאלה המשפטית:** כאשר קיימים שני סוגי כספים (פיצויים וקצבה), עולה השאלה מהו סדר הקיזוז. * **החידוש המשמעותי בהחלטה:** בית המשפט, בהסתמך על הלכה חדשה יחסית של בית המשפט העליון (ע"א 1057/18 עו"ד אייל עברון נגד דוד ורדי ואח'), קבע כי **חובת תום הלב** של המלווה מחייבת אותו לקזז **תחילה** מכספי הפיצויים. רק אם אין די בכספי הפיצויים לפירעון ההלוואה (בסכום שיאושר לקיזוז), תפנה המבקשת ותקזז מכספי הקצבה. * **הצדקת ההחלטה:** עיקרון תום הלב, המחייב גם נושים מובטחים, מכוון למזער את הפגיעה בחייב ובנושים האחרים. כספי הפיצויים לרוב נחשבים נזילים יותר וניתנים לפדיון בקלות רבה יותר, ולכן עדיף לפגוע בהם ראשית, תוך שמירה על כספי הקצבה, המיועדים לפרנסת החייב לטווח ארוך. 3. **החלת סעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל על יתרת הכספים:** * **הדין הקיים:** סעיף 85(א1) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], תש"ם-1980, קובע הגנה על כספי גמל ופנסיה מסוימים מפני עיקול במסגרת הליכי פשיטת רגל. * **החידוש וההבהרה בהחלטה:** בעוד שקיים הסכמה כי זכות קיזוז "שוברת" את ההגנה הרגילה על כספי החייב, בית המשפט קובע כי **גם לאחר הקיזוז**, אם נותרה יתרה של כספים המוגנים לפי סעיף 85(א1) (ובפרט כספי תגמולים), **ההגנה של סעיף זה ממשיכה לחול עליהם**. כלומר, היתרה לא תועבר לקופת פשיטת הרגל לטובת הנושים, אלא תישאר מופקדת אצל המבקשת לזכותו של החייב. * **הצדקת ההחלטה:** הרציונל הוא שההגנה של סעיף 85(א1) נועדה להבטיח את עתידו של החייב, והיא ממשיכה לחול על יתרת הכספים המוגנים, גם אם חלק מהם קוזז. זאת, בניגוד לעמדת הנאמן והכונ"ר, שטענו כי הקיזוז "משבש" את ההגנה. 4. **קביעת סכום הקיזוז – חידוש בגישת בית המשפט לשיהוי וריביות:** * **ההלכה הכללית:** קביעת סכום הקיזוז צריכה להתבסס על חוב ההלוואה המגובה בבטוחה, תוך התחשבות בתשלומים ששולמו. * **החידוש המשמעותי בהחלטה:** בית המשפט דחה הן את חישובי המבקשת והן את חישובי הנאמן. הוא קבע כי בשל **שיהוי בלתי סביר** של המבקשת במימוש הבטוחה (הגשת תביעה רק בשנת 2014, 5 שנים לאחר סיום תקופת ההלוואה, ובקשת קיזוז ב-2017, 8 שנים לאחר סיום תקופת ההלוואה), ובשל גביית **ריבית חריגה ובלתי מוסכמת** (בניגוד להסכם ההלוואה המקורי, ואף בניגוד לפסק הדין שהתבסס על הסכמה זו), **לא יאושרו כל סכום הריבית שהצטבר**. * **הצדקת ההחלטה:** בית המשפט מצא שהמבקשת פעלה בחוסר תום לב. היא השתהתה במימוש הבטוחה, ובמהלך השנים הללו, חייבה את חשבון ההלוואה בריבית גבוהה, באופן שהנפיח את החוב שלא לצורך על חשבון החייב ונושיו האחרים. * **הדרך הנכונה לחישוב (החידוש):** בית המשפט קבע דרך חדשה לחישוב סכום הקיזוז במקרים של שיהוי: * יש לאתר את המועד האחרון בו שולם תשלום על חשבון ההלוואה. * סביר היה על המבקשת לממש את הבטוחה כארבעה חודשים לאחר מכן, ולאחר מתן התראה לחייב. * בתקופה זו, זכאית המבקשת לריבית פיגורים לפי הסכם ההלוואה. * מתום תקופה זו, יש לזכות את המבקשת בריבית לפי חוק פסיקת ריבית והפרשי הצמדה, תשכ"א-1961, עד למועד צו הכינוס. * **התמודדות עם שיהוי ומימוש בטוחה:** בית המשפט התייחס לעניין זאבי (ע"א 8506/13 זאבי תקשורת אחזקות בע"מ נגד בנק הפועלים בע"מ ואח'), וקבע כי מימוש בטוחה, במיוחד כספי גמל, צריך להיעשות תוך זמן סביר, ותוך איזון בין הצורך לפרוע את החוב לבין הנזק העלול להיגרם ללווה. ההמתנה הממושכת והגבייה בריבית חריגה נפסלו. **סיכום ההכרעות** 1. **סוגי כספים לקיזוז:** הקיזוז יחול הן על כספי פיצויים והן על כספי קצבה. 2. **סדר הקיזוז:** תחילה מכספי הפיצויים, ורק אם לא די בהם, מכספי התגמולים (קצבה). 3. **סכום הקיזוז:** יחושב על פי הכללים שנקבעו בסעיף 20 להחלטה, תוך התחשבות בשיהוי ובגביית ריבית ראויה ולא חריגה. 4. **יתרת הכספים:** תיוותר מופקדת אצל המבקשת לזכות החייב, ומוגנת לפי סעיף 85(א1) לפקודה. **השלכות משפטיות וחידושים מרכזיים** * **הרחבת היקף זכות הקיזוז:** ההחלטה מרחיבה את היקף הכספים שעליהם יכולה לחול זכות הקיזוז, וכוללת גם כספי קצבה, בהתאם להלכת פינצב. * **חובת תום הלב ככלי בקביעת סדר הקיזוז:** זוהי דוגמה בולטת ליישום עיקרון תום הלב, שהפך מכוח משמעותי בדיני חוזים גם לכלי מרכזי בדיני חדלות פרעון, וקובע כיצד יש לממש בטוחות. * **הגנה על כספי קצבה ופיצויים לאחר קיזוז:** ההחלטה מחדדת ומאששת כי סעיף 85(א1) ממשיך להגן על יתרת הכספים המופקדים, גם אם בוצע קיזוז חלקי. * **התמודדות עם שיהוי וגביית ריבית בלתי סבירה:** בית המשפט מציג מנגנון חישובי חדשני לקיזוז במקרים של שיהוי ממושך של הנושה המובטח, וזאת כדי למנוע גריפת רווחים בלתי הוגנים על חשבון החייב ונושיו האחרים. הדבר מדגיש את העובדה שגם לנושה מובטח יש מגבלות, במיוחד כאשר הוא פועל בדרך שאינה מיטיבה עם יתר בעלי החוב. * **הדגשת אחריות הרשם:** ההתייחסות לכך שנמסר לרשם בית המשפט נוסח פסיקתא שאינו עולה בקנה אחד עם הסכמות הצדדים, מעלה את המודעות לחשיבות הדיוק וההגינות בהליכים משפטיים. החלטה זו מהווה דוגמה ליישום עקרונות משפטיים יסודיים כגון תום לב, הגינות, והגנה על חסכונות ייעודיים, תוך התמודדות יצירתית עם נסיבות מקרה מורכבות והסתמכות על פסיקות עדכניות של בית המשפט העליון.