ס"ע 2076-06-10

תקציר

פסק הדין מקבל בחלקו את טענות התובע כנגד הנתבע. ראשית, הטענות המקדמיות שהעלתה הנתבעת נדחות, והסכם הפשרה שנחתם בין הצדדים בניו יורק אינו דוחה את התביעה. יחסי העבודה בין התובע לנתבעת מוכרים בתקופה השנייה להעסקתו של התובע בארה"ב, בהיותה הנתבעת חברה ישראלית. זכויותיו של התובע כנטען זכאיות באופן חלקי. התובע אינו זכאי לשימוע לפני פיטורים, נוכח הרקע למו"מ והעובדה שהתובע לקח אחריות על מעשיו שפגעו בנתבעת. עם זאת, גם את פיצויי הפיטורים של התובע לא ניתן לשלול לחלוטין, למרות הודאתו בביצוע מעשים המיוחסים לו, ויש להפחיתם לסכומים שנצברו לטובתו. גם תביעת התובע להודעה מוקדמת לפיטורים נדחית, שכן לא ניתן היה לצפות באופן סביר שהמעסיק ימשיך להעסיקו. השופט פוסק גם לטובת טענת התובע כי חלק משכרו שולם במזומן. עם זאת, הזכויות הנתבעות על ידי התובעת בנוגע לכספים ששולמו שלא כדין נדחות מאחר שלא הוצגו ראיות, והפרקטיקה פזיזה ובלתי חוקית. יתר רכיבי התביעה, לרבות הפרשות לקרן השתלמות, ופדיון ימי חופשה והבראה מתקבלים באופן חלקי, שכן יש לחשב אותם על בסיס השכר המשולם לתובע באמצעות תלושי השכר. לפיכך, הנתבע חויב לשלם לתובע את כספי קופת הגמל והפיצויים, ושכר טרחת עורך דין, בסך 10,000 ₪, במועדים שנקבעו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים.