ערר 8099/10

תקציר

פסק הדין נסוב סביב פרשנותה של תכנית מתאר גז/בם/10/69, והשלכותיה על התרת כניסה נפרדת למרתף. המערערת טענה כי התכנית אינה אוסרת על גישה נפרדת למרתף. עם זאת, פרשנותה של המשיבה הייתה כי התכנית התירה רק את השימוש במרתף כשטח שירות, ולא כשטח מגורים עיקרי, ולכן לא הותרה כניסה נפרדת. עוד ציין המשיב כי החלטה משנת 2009 מחייבת הגשת בקשה לסעד לכניסה נפרדת, עליה היה צריך לערער בנפרד. בנוסף, ערערה המערערת על גובה שומת היטל ההשבחה לצורך קבלת כניסה נפרדת למרתף, בטענה כי היא מופרזת. הוועדה, לאחר ששקלה את הטענות ושמעה הסברים של מומחים, צידדה בפרשנותו של המשיב לתכנית. הם גם קיבלו את עמדת המשיב ביחס להחלטה משנת 2009 וקבעו כי העילה המתאימה לערעור עליה אינה ועדת הערר לפיצויים והיטלי השבחה. כמו כן, הוועדה הכירה בספקות לגבי גובה השומה והחליטה למנות שמאי מייעץ לבחינת הטענות. לצדדים תהיה הזדמנות להציג טיעונים נוספים לאחר קבלת חוות דעתו של השמאי. ההחלטה התקבלה פה אחד, מבלי שהוזמנו הוצאות, ושיקפה את השיקולים המורכבים סביב הסוגיה.