ת"א 621/97

תקציר

התיק נסוב סביב מחלוקת הנוגעת לרישום משכנתא על חלקת קרקע, והאם חלקו של התובע במקרקעין הוחרג מהמשכנתא האמורה. התובעים טענו כי הסכימו למשכן רק חלק קטן מזכויותיהם במקרקעין כדי לאפשר רישום שעבוד על זכויותיה של חברה קבלנית המנהלת פרויקט בנייה בקרקע, ואילו הבנק טען כי המשכנתא חלה על כל זכויותיה של התובעת. לאחר בחינת נסיבות המקרה, לרבות התנהגות שני הצדדים לאורך חיי הפרויקט, קיבלה השופטת את גרסת התובע. הקביעה הושפעה גם מכך שהבנק לא הביא עדים שיוכלו להעיד ישירות על נסיבות רישום המשכנתא, בעוד התובע הציג ראיות משכנעות. לפיכך, התביעה התקבלה, והמשכנתא מאוגוסט 1992 נקבעה כבלתי ישימה לגבי חלקו של התובע במקרקעין, דבר שמנע מהבנק לבצע הליכי מימוש כלשהם בנוגע לדירות המגיעות לתובע. בנוסף, חויב הבנק לכסות את הוצאותיו המשפטיות של התובע, לרבות שכר טרחת עורך דין. למרות שמצאה אשמה מסוימת מצד התובעים בתרומה למצבם, מצאה השופטת לנכון לאפשר להם לנהל תביעה נפרדת בגין נזקים שנבעו מפעולות הבנק.