ע"א 8249/01

תקציר

פסק הדין נסוב סביב מיסוי שני יחידים, טל ועופר זינדורף ואילן גורשטיין, בנוגע להקצאת חלקת מגורים ביישוב חקלאי ישראלי, הדר עם. מינהל מקרקעי ישראל התיר הרחבת יישובים חקלאיים למגורים, תוך מתן עדיפות לתושבי האזור. זינדורף, בתו של גורשטיין, חתמה בשנת 1995 עם מינהל מקרקעי ישראל על חוזה פיתוח לחלקת מגורים ושילמה מס רכישה בהתאם. מספר שנים לאחר מכן דרשו רשויות המס מזינדורף להגיש הצהרה בדבר רכישת המגרש, בטענה שמדובר באירוע מס הגורר מס רכישה ומס רווחי הון. עם זאת, ועדת הערר פסקה לטובת זינדורף וגורשטיין, וקבעה כי המלצתו או הפנייתו, כתנאי מוקדם להקצאת המגרש, אינה מהווה "מכירת זכויות במקרקעין". מנהל המס ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון, בהסכמה עם ועדת הערר, קבע כי אין חובה על זינדורף או גורשטיין לשלם את המסים האמורים. בית המשפט נימק זאת בכך שהמלצתו של גורשטיין אינה נופלת תחת ההגדרה של "מכירת זכות במקרקעין", שכן היא אינה זכות משפטית ואין לה תוקף מחייב. עוד ציין בית המשפט כי טענת מנהל המס בדבר שווי השוק של זכות החכירה הועלתה לראשונה בערעור ועל כן לא תידון. טענת המנהל כי ההמלצה מהווה אירוע מס נדחתה, והערעור נדחה. כתוצאה מכך, ההחלטה המקורית לטובת זינדורף וגורשטיין עמדה בעינה, כאשר מנהל המס נשא בהוצאותיהם המשפטיות.