ע"א 6827/19

תקציר

במקרה זה, בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין של ועדת ערר בעניין חוק מיסוי מקרקעין נדחתה. פסק הדין המקורי עסק במחלוקת האם פסק בוררות הנוגע לחלוקת עיזבון האב שנפטר צריך להיחשב כמכירה לצורכי מס. המערערים, שהתקשרו בהסכם מכר עם יורשים אחרים, טענו כי אין להתייחס לפסק הבוררות כאל חלוקת הנכסים הראשונה על פי החוק ולכן אין לחייבו במס. עם זאת, ועדת הערר ראתה בכך מעשה מכר, המטיל על המערערים חבויות מס משמעותיות. הם ערערו על החלטה זו וביקשו לעכב את הביצוע בטענה שתשלום המס הנדרש יאלץ אותם למכור מקרקעין ויגרום להם נזק בלתי הפיך. המשיב, מינהל מס שבח מקרקעין, טען כי סיכויי הערעור להצליח נמוכים משום שהוא מערער בעיקר על ממצאים עובדתיים, שאינם מהווים בדרך כלל עילה לערעור על פי החוק. עוד נטען כי התחייבויות כספיות אינן מהוות בדרך כלל נזק בלתי הפיך. בית המשפט לא מצא סיבה משכנעת לעכב את ההוצאה לפועל, שכן בדרך כלל אין קושי להחזיר את המצב הכלכלי לקדמותו אם הערעור יתקבל, אלא אם כן קיים סיכון ממשי לאי הבראה. המערערים לא הוכיחו סיכון כזה או קשר מיוחד לנכסים הפוטנציאליים הנמכרים. לפיכך נדחתה הבקשה, והמערערים חויבו בהוצאות המשיב.