עת"מ 22728-01-11

תקציר

החלטת בית המשפט מתייחסת למאות עתירות ובקשות מקלט שהוגשו לאחרונה בישראל, רובן כחסרות תוחלת על ידי המשיב. העתירות מבקשות להחיל על עניינם את הנוהל הישן לטיפול בבקשות מקלט במקום הנוהל החדש והמחמיר יותר שנכנס לתוקף בינואר 2011. לחילופין, מבקשות העתירות לבטל את החלטת המשיב לדחות את בקשות המקלט, בטענה כי הנוהל החדש אינו סביר, אינו מידתי ואינו חוקי. הנוהל החדש כולל הוראות לדחייה מיידית של בקשות, תחולה רטרואקטיבית וחלון זמן מצומצם לערעור על החלטות, עליהן מערערים העותרים. בית המשפט מכיר בשאלות המשפטיות העולות ובצורך לסנן מקרי מצוקה אמיתיים של מי שמתעללים במערכת. היא מדגישה כי על המדינה להקפיד על נהלים קפדניים תוך שמירה על זכויותיהם של מבקשי המקלט. השופט מדגיש כי גם אם המבקש אינו נופל תחת ההגדרה של "פליט", אין לגרשו אם נשקפת סכנה לחייו או לחירותו במדינת היעד. בבקשות הכוללות ראיות לכאורה לסכנת חיים, מציע בית המשפט ליתן צווי ביניים ולקבוע מועד לדיונים. לעומת זאת, עתירות חסרות שחר, שנועדו רק להרוויח זמן – כמו אלה של יחידים שמיצו את שהותם החוקית או מסתננים – יש לדחות על הסף. בית המשפט ממליץ לעורכי הדין לבחור בקפידה תיקים עם מצבים מסכני חיים אמיתיים. השופט מתווה תכנית בת ארבע נקודות לטיפול בבקשות לצווי ביניים: (א) דחיית עתירות סרק; (ב) מתן צווי ביניים במקרים של סכנה נראית לעין לחיי המבקש; (ג) לשקול אם לתת צווי ביניים במקרים גבוליים, תוך נטייה לנתינם; (ד) קבלת החלטות ספציפיות בבקשות שונות. במקרה הספציפי הנדון, בו מדובר באזרח גיאורגי שנכנס לישראל באופן בלתי חוקי בשנת 2007 והגיש בקשת מקלט שנה לאחר מכן, בית המשפט אינו מוצא כל הצדקה. איחור הגשת הבקשה על ידי העותר, לצד מניעים כלכליים והיעדר ראיות לסכנת חיים, מביאים את בית המשפט לדחות את העתירה ללא דיון. ההחלטה מדגישה כי על עורכי הדין לבחון תיקים בטרם הגשתם, וכי המפוטרים אינם ראויים, דבר המצדיק פיטורים על הסף, במיוחד כאשר הם סותמים את המערכת ומעכבים תיקי מצוקה אמיתיים. השופט מגיע למסקנה כי יש לדחות את בקשת העותר על הסף, מבלי להטיל הוצאות אישיות על עורכי הדין, אך מצפה מהם להפנים את ההחלטה ולפעול בהתאם.