סע"ש 51746-04-15

תקציר

פסק דין זה דן בתביעה שהגיש עובד נגד מעסיקיו - עובד מס' 1, שפיקח ישירות על עבודתו ועובד מס' 2, ששימש "צינור" להעברות שכר ולא נכח במקום העבודה. התובע טען כי שני הנתבעים אחראים במשותף להעסקתו. בית הדין נעתר והכיר בשני הנתבעים כמעסיקים משותפים. בית המשפט קבע גם את טיב השירותים הניתנים על ידי הנתבעת מס' 2, והגיע למסקנה כי מדובר בקבלן כוח אדם ולא בחברת שירותי ניקיון, כלומר חוק קבלני כוח אדם חל עליהם. לאחר מכן דנה השופטת בצו ההארכה החל על התובעת, וקבעה כי יש להחיל את צו ההארכה בענף הבנייה על עניינו של התובע, הן במישרין והן בעקיפין. בהתייחסו לנסיבות פיטוריו של התובע, מצא בית הדין כי התובע לא פוטר ולכן דחה את תביעותיו לפיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ותשלום ללא הודעה מוקדמת. עם זאת, חויבו הנתבעים לשלם לתובע פיצויי פיטורים בסך 6,328 ₪, בהתאם לחישובי התובעת, מאחר שלא הגישו חישוב נגדי. גם טענות הנתבעים לקיזוז הודעה מוקדמת ולשווי נקודות זיכוי נדחו, מחוסר ראיות מספיקות. בית המשפט קיבל את טענת התובע כי שכרו פוצל לרכיבים פיקטיביים ופסק לו פיצוי בסך 4,000 ₪ וכן 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה מוקדמת לתנאי העבודה על ידי הנתבעת. כמו כן הורתה השופטת לנתבעים לשלם לתובע סכומים שונים בגין הפרשי שכר, הפרשות לפנסיה, דמי חגים, דמי הבראה ופיצויים לפי תיקון 24 לחוק הגנת השכר, בסך 44,080.8 ₪. לבסוף, פסק בית המשפט את שכר טרחת עורכי הדין והורה לנתבעים לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, בנוסף לסכומים האמורים, ריבית והפרשי הצמדה. לנתבעים ניתנו 30 יום לקיים את פסק הדין, וצוין כי פסק הדין יישלח לשני הצדדים.