ת"א 10592-06-22

תקציר

להלן ניתוח משפטי מקיף של ההחלטה, המתמקד בעקרונות משפטיים וחידושים, בהתבסס אך ורק על הנתונים שסופקו: **ניתוח משפטי של ההחלטה בת"א 10592-06-22 (יפה) דיאמנט ואח' נ' יפה ואח'** **1. רקע עובדתי והסכסוך הדיוני:** ההחלטה דנן עוסקת בבקשה למתן הוראות במסגרת הליך בוררות המתנהל בין הצדדים. המבקשות, ששילמו בשלמותו את שכר הטרחה חלקי של הבורר (על מנת שהבורר ישחרר את החלטתו), דורשות מהמשיבים להשיב להן את חלקם בשכר זה, בהתבסס על סעיף 31(ב) לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968. הסכסוך המרכזי בין הצדדים אינו נוגע לגופו של עניין, אלא למסגרת הדיונית הנכונה להגשת תביעת השבה זו – האם כ"בקשה" במסגרת הליך הבוררות (בהתבסס על סמכויות העזר של בית המשפט לפי סעיף 16 לחוק הבוררות), או כתביעה אזרחית רגילה. **2. עמדת המבקשות והפסיקה התומכת בה לכאורה:** המבקשות טענו כי בית המשפט של הבוררות מוסמך, מכוח סמכויות העזר המוקנות לו לפי סעיף 16(א)(5) לחוק הבוררות, ליתן צו המחייב צד בתשלום שכר טרחת הבורר. הן הסתמכו על מקרים בהם בתי משפט כבר נדרשו לבקשות מעין אלו, בהן בעל דין ששילם את חלקו של יריבו בשכר טרחת הבורר, ביקש מבית המשפט להורות ליריבו להשיב לו את חלקו. לחלופין, טענו כי אם יש לראות בכך תביעה, אזי היא צריכה להתברר בפני הבורר עצמו, מכוח הסכם הבוררות המקיף. **3. עמדת המשיבים וההתמודדות עם טענותיהם:** המשיבים טענו כי המסגרת הדיונית הנכונה היא הגשת תביעה כספית לבית המשפט המוסמך (בית משפט השלום). הם העלו טענות נוספות הנוגעות לקשיים כלכליים, שנובעים, לטענתם, מפעולות המבקשות, שמטרתן רישוש המשיבים. **4. העקרונות המשפטיים המרכזיים והחידוש בפסיקה:** ההחלטה מתמקדת בהבחנה המהותית בין סמכויות העזר של בית המשפט לפי סעיף 16 לחוק הבוררות לבין סכסוכים כספיים רגילים בין הצדדים. * **סעיף 16 לחוק הבוררות – סמכויות עזר:** בית המשפט מוסמך להוציא צווים מכוח סעיף 16 לחוק הבוררות, אשר מטרתם לאפשר את קיום הליך הבוררות ומימושו, ובכלל זה הבטחת תשלום שכר הבורר כדי שההליך יוכל להתקיים ולהגיע לפסק. פסקי דין של בית המשפט העליון (כפי שהוזכרו במפורש בהחלטה: רע"א 5526/18, רע"א 1629/19, רע"א 4152/14) מדגישים כי סעיף זה חל על "דבר הכרוך בניהול הבוררות" ונועד "להמשיך בבוררות עד תום או כדי לקבל את הפסק". * **ההבחנה בין שכר הבורר להתחשבנות בין הצדדים:** החידוש המרכזי בהחלטה הוא הדגש על ההבחנה בין חוב שכר הבורר, שהבטחת תשלום שלו נופלת בגדר סמכויות העזר, לבין התחשבנות כספית בין הצדדים לאחר שתשלום הבורר כבר הובטח או שולם. כאשר שכר הבורר שולם או הובטח, והמשך הבוררות אינו עומד בסכנה, החיוב הכספי של בעל דין אחד כלפי רעהו (עבור החזר חלוקת הוצאות שכר הטרחה) הופך לחוב כספי רגיל. חוב זה אינו נופל עוד בגדר סמכויות העזר של סעיף 16, אלא ניתן לגבייה במנגנונים הדיוניים הרגילים, בכפוף לטענות הגנה נוספות (כגון קיזוז). * **ההליך הנכון לבירור תביעת ההשבה:** בית המשפט פסק כי התביעה להשבת שכר טרחת הבורר אינה צריכה להתברר בפני הבורר, אף אם תנית הבוררות היא רחבה. זאת משום שתנית בוררות נועדה להכריע בסכסוכים המקוריים בין הצדדים, ואין היא חלה על סכסוכים הנוגעים לבוררות עצמה ("בוררות על בוררות"). בנוסף, במקרים של השבת שכר טרחת בורר, הבורר עצמו עשוי להיות עד רלוונטי, ולכן לא ניתן לדרוש ממנו לדון בסכסוך שבו הוא מעורב כעד פוטנציאלי. ההליך המתאים הוא תביעה אזרחית רגילה בפני ערכאה שיפוטית. **5. תוצאת ההחלטה וההשלכות:** בהתאם לעקרונות אלו, בית המשפט הורה על **מחיקתה על הסף של הבקשה**, משום שהוגשה במסגרת הדיונית הלא נכונה. המבקשות חויבו בתשלום הוצאות למשיבים. ההחלטה שולחת את המבקשות להגיש תביעה כספית רגילה בפני בית משפט השלום (בהתאם לטענת המשיבים), שם יוכלו לטעון את טענותיהן לגבי השבת שכר הטרחה, ולמשיבים תינתן האפשרות להעלות את טענות ההגנה שלהם. **6. דגשים וחידושים:** * **הגבול הדק בין סמכות בית המשפט בענייני בוררות לבין סכסוכים אזרחיים:** ההחלטה מדגימה בבירור את ההבחנה המשפטית בין פעולות הכרחיות להבטחת קיום הליך בוררות, לבין סכסוכים הנובעים מניהול ההליך או מתשלומים שבוצעו במסגרתו, אשר דינם להתברר במסגרת הדיונית הרגילה. * **פרשנות תנית בוררות:** בית המשפט מבהיר שתנית בוררות, גם אם היא רחבה, אינה מכסה באופן אוטומטי סכסוכים הנוגעים לבוררות עצמה, וכי יש פרשנות מצמצמת לכך. * **הגנה על המבקשים לגישה לערכאות:** אף על פי שהבקשה נדחתה, ההחלטה אינה סוגרת את הדלת בפני המבקשות, אלא מפנה אותן לדרך הדיונית הנכונה להגשת תביעתן. בסיכומו של דבר, ההחלטה מציגה יישום מדויק של הוראות חוק הבוררות, תוך מתן דגש על הפרדה בין סמכויות בית המשפט המסייעות להליך הבוררות לבין סכסוכים כספיים הנובעים ממנו, שיש להם את מסלולם הדיוני הייעודי.