רע"פ 8971/15

תקציר

בית המשפט דחה את הבקשה במקרה דנן, שכן היא לא העלתה כל עיקרון רחב מעבר לאינטרסים של הצדדים ולא הצביעה על עוול מהותי או עיוות דין. בית המשפט המחוזי אישר את ממצאי בית משפט השלום כמכריעים, שלא ניתן לערער עליהם לאחר שהמבקשים בחרו למשוך את ערעורם על פסק הדין. כתוצאה מכך, אין הם יכולים כעת לערער על הקביעות העובדתיות שעמדו בבסיס הכרעת הדין. בית המשפט חזר על העיקרון לפיו ערכאות ערעור אינן מתערבות בדרך כלל בקביעות עובדתיות של ערכאות נמוכות יותר, והדגיש זאת כערעור ב"גלגול שלישי". המבקשים לא עמדו בנטל ההוכחה להראות תנאים להימנעות מהרשעה, לא הוכיחו נזק ספציפי כלשהו שנבע מהרשעתם או כי אופי העבירה ונסיבותיה מצדיקים ויתור על ההרשעה מבלי לפגוע בשיקולי ענישה. בית המשפט הדגיש את הנזק הסביבתי החמור שנגרם כתוצאה ממעשי המבקשים, תוך שהוא מפנה לפסיקות קודמות של בתי המשפט בדבר חשיבות ההגנה על איכות הסביבה וברירת המחדל של הרשעה בעבירות אחריות קפידה כמו עבירות סביבתיות. למרות הגמישות התיאורטית להימנע מהרשעה במקרים כאלה, מעשי המבקשים, כגון זיהום מימיו של נחל קאנא למרות אזהרות מוקדמות, לא עמדו בקריטריונים החריגים. לא הוכח נזק קונקרטי שייגרם למבקשים מהרשעתם, דבר שיוביל לדחיית בקשתם.