בר"ע 155/10

תקציר

עניינו של פסק הדין בבקשה לערער על החלטת בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע, שאישר את החלטת הוועדה הרפואית לעררים לניידות. המחלוקת נסובה סביב פרשנות ההסכם לגמלת ניידות בנוגע לליקוי במפרק הברך של המבקש. תחילה קבעה ועדה מחוזית כי מגבלות תנועת הברכיים של המבקש אינן נכנסות לרשימת הליקויים המפורטת בהסכם הניידות. המבקש ערער, וועדת הערר לניידות התכנסה פעמיים, ערכה בדיקות ובחנה ראיות רפואיות. הוועדה מצאה כי למבקש הייתה תנועת ברכיים בטווח שבין (10-) ל-120 מעלות, אך ממצאים אלה לא נחשבו לליקוי על פי הקריטריונים של ההסכם. בית הדין המחוזי אישר את סמכותה של הוועדה לפרש ליקויים כאלה ולא מצא פגם בהחלטתה, תוך שהוא מציין את הפער בין ממצאי הוועדה לבין ממצאי המבקש. בבקשת רשות הערעור טען המבקש לפרשנות מוטעית של סוגיית הליבה – האם סטייה קלה בתנועת הברך יכולה להיות מוצדקת על פי תקדים (הלכת פיק). עם זאת, הרשות הבוחנת הגיעה למסקנה כי הוועדה לא שגתה בכך שדבקה בפרשנות המצמצמת של ירידת ערך כפי שהוגדרה בהסכם וכי שיקול דעתה לא איפשר חריגות משמעותיות מהקריטריונים שנקבעו. לפיכך, בקשת רשות הערעור נדחתה, ולא הוטלו הוצאות.