ת"א 4436-01-08

תקציר

בית המשפט החליט לדחות את תביעתה של התובעת, אשר טענה כי הנתבעות מנצלות שלא כדין מוצר נוי שייצרה, שכן אין חשש סביר שהצרכנים יטעו ויבלבלו בין המוצר של התובעת לזה של הנתבעים. התובעת לא הביאה ראיות לכך שהמוצר שלה צבר מוניטין שניתן לזהותו עמה, והמוצרים המיוצרים על ידי שני הצדדים, על אף שהם חולקים קווי דמיון מסוימים, יוצרים רושם כללי שונה ואינם משווקים באותן חנויות. לפיכך, עוולת גניבת העין, שנועדה למנוע הטעיית הצרכן, אינה חלה במקרה זה. כמו כן, נדחתה גם טענת התובעת כי עיצובה הרשום הופר, שכן בית המשפט מצא כי המוצר לא היה חדש או מקורי בעת רישומו, מה שהופך את הרישום עצמו לבלתי חוקי. בית המשפט דחה גם את טענת התובעת להתעשרות בלתי הוגנת, שכן המוצר של הנתבעים לא היה חיקוי של התובעת, והתובעת לא הביאה ראיות לירידה במכירותיה עקב פעילות הנתבעים. ככלל, בית המשפט לא מצא כל פסול מצד הנאשמים. לבסוף, נדחתה גם התביעה בגין גניבה והפרת חובה חקוקה, שכן בית המשפט לא מצא כל הטעיה צרכנית או הפרה של הדינים הרלוונטיים על ידי הנתבעים. כל צד יישא בהוצאות המשפטיות שלו.