חדל"ת 5162-07-22

תקציר

## ניתוח משפטי: פסק דין בחדלות פירעון - העדפת נושים וביטול הסכמים **מבוא** פסק הדין דן בבקשת נאמן על נכסי חברה בחדלות פירעון, לבטל הסדר דיוני והסכם פשרה שנעשו עם נושה (בעלת מקרקעין) ולחייבה להשיב כספים לקופת הנשייה. הטיעון המרכזי של הנאמן הוא שהסכמים אלו מהווים העדפת נושים אסורה, מכיוון שנעשו בשעה שהחברה הייתה בחדלות פירעון או בסמוך לכך, וכי הם פוגעים בעיקרון השוויון בין הנושים. **רקע עובדתי** פסק הדין מפרט את ההיסטוריה המשפטית והעסקית של החברה, החל מהסכמי שכירות, דרך העברות זכויות שכירות בין חברות שונות, ועד להגשת בקשות לפירוק וכינוס נכסים. מורכבות המצב המשפטי נובעת מכך שהחברה, אשר הייתה בעלת זכויות שכירות בנכס, ביצעה העברות של זכויות אלו לחברות אחרות (מגנוס, ג'ויה רום) לפני שהיא עצמה נכנסה להליכי חדלות פירעון. **הסכם הפשרה - ביטול והשבה** בית המשפט קיבל באופן חלקי את בקשת הנאמן בנוגע להסכם הפשרה. הנקודות המשפטיות המרכזיות שזוהו בפסק הדין הן: 1. **חוסר תוקף כלפי קופת הנשייה:** הסכם הפשרה נחתם לאחר שניתן צו לפתיחת הליכים בעניינה של החברה ומונה לה נאמן. הסכם זה לא אושר על ידי הנאמן או בית המשפט של חדלות פירעון, ולכן אין לו תוקף כלפי החברה, הנאמן וקופת הנשייה. 2. **חזקת ידיעה:** למרות שהמשיבה טענה כי לא ידעה על הליכי חדלות הפירעון, בית המשפט קבע כי היה עליה לדעת, מכוח חובת הפרסום הרשמי של צו פתיחת הליכים. העובדה שהמשיבה לא ביססה את טענותיה בתצהיר מחלישה את עמדתה. 3. **העברת סמכויות לנאמן:** לאחר מתן צו פתיחת הליכים, כל סמכויות הניהול של החברה עוברות לידי הנאמן. לכן, החברה אינה רשאית להתקשר בהסכמים מהותיים ללא אישורו, והסכמים כאלו נחשבים חסרי סמכות ובטלים כלפי קופת הנשייה. 4. **מניעת פגיעה בשוויון הנושים:** סעיף 25(א)(2) לחוק חדלות פירעון אוסר על פירעון חובות עבר של תאגיד מנכסי קופת הנשייה שלא לפי הוראות החוק. ביטול הסכם הפשרה נועד למנוע העדפתה של המשיבה על פני נושים אחרים. 5. **סכום ההשבה:** בית המשפט הורה על השבת סך של 148,678 ₪, ששולם מכוח הסכם הפשרה, בצירוף ריבית. **הסדר הדיוני - דחיית הבקשה לביטול** בניגוד להסכם הפשרה, בית המשפט דחה את בקשת הנאמן לביטול ההסדר הדיוני. הנימוקים המשפטיים העיקריים לכך הם: 1. **חדלות פירעון במועד ההסדר:** בית המשפט קבע כי בעת חתימת ההסדר הדיוני (20.2.2022), החברה לא הייתה בחדלות פירעון. בקשת הפירוק הראשונה (13.9.2021) נדחתה, והייתה אי-בהירות לגבי מצבה הכלכלי של החברה במועד זה. 2. **פעולה חד-פעמית:** בית המשפט דחה את הטענה כי ניתן להתייחס לכל תשלום מתוקף ההסדר הדיוני כפעולה נפרדת לצורך סעיף 219 לחוק. נקבע כי ההסדר הוא פעולה אחת, שנחתמה במועד בו החברה לא הייתה בחדלות פירעון. 3. **חריגים להעדפת נושים:** בית המשפט הביע הבנה כי גם אם החברה שילמה תשלומים סמוך למועד חדלות פירעונה, הדבר אינו מוביל אוטומטית לביטול התשלומים, אלא אם מתקיימים הקריטריונים הקבועים בחוק להעדפת נושים (סעיף 219). **עיקרי הדברים והחידושים המשפטיים** * **הדגשת חשיבות אישור הנאמן ובית המשפט:** פסק הדין מחזק את התפקיד המרכזי של הנאמן ובית המשפט של חדלות פירעון במניעת פגיעה בקופת הנשייה. הסכמים הנערכים לאחר מינוי נאמן, ללא אישורם, בטלים כלפי קופת הנשייה. * **הגנת "חוסר ידיעה" מוגבלת:** בית המשפט מבהיר כי נושים אינם יכולים להסתתר מאחורי טענת "חוסר ידיעה" לגבי הליכי חדלות פירעון, במיוחד כאשר קיים פרסום רשמי. ההיעדר של תצהיר התומך בטענות אלו מחליש משמעותית את עמדת הנושה. * **הבחנה בין הסדר דיוני להסכם פשרה:** פסק הדין מבחין באופן ברור בין הסדר דיוני שנחתם לפני צו פתיחת הליכים (וכאשר החברה אינה בחדלות פירעון) לבין הסכם פשרה שנחתם לאחריו. ההסדר הדיוני, אף אם הוא כולל תשלומים עתידיים, לא בוטל מכיוון שנחתם במועד בו החברה לא הייתה חדלת פירעון. לעומת זאת, הסכם הפשרה, שנחתם לאחר מתן צו פתיחת הליכים וללא אישור הנאמן, בוטל. * **פרשנות סעיף 219 לחוק:** פסק הדין ממחיש את תנאי סעיף 219 לחוק חדלות פירעון בנוגע להעדפת נושים, ומדגיש את הדרישה שהפעולה תיעשה בתקופה שקובעה בחוק (שלושה חודשים לפני הבקשה) ושהחברה הייתה בחדלות פירעון. * **השפעת הליכי חדלות פירעון על הליכים אזרחיים:** בית המשפט מדגיש את הכלל כי עם מתן צו פתיחת הליכים, סמכויות הניהול של החברה עוברות לנאמן, ויש חשיבות מכרעת ליידע את הנאמן ואת בית המשפט של חדלות פירעון על כל הסכם מהותי. **השלכות** פסק הדין מחזק את ההגנה על קופת הנשייה מפני העדפת נושים. הוא מדגיש את האחריות המוטלת על נושים לוודא את מעמדו הכלכלי של חייב ואת מצבו המשפטי, במיוחד כאשר מדובר בהסכמים מהותיים. החשיבות של קבלת אישור הנאמן ובית המשפט של חדלות פירעון, כאשר החברה נמצאת בהליכי חדלות פירעון, היא קריטית לתוקף ההסכמים.