בש"פ 998/05

תקציר

במקרה הנדון, אדם הגיש בקשה לחופשה כדי לערער על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב בנוגע למעצרו בחשד לזיוף. המבקש נעצר לראשונה בינואר 2004, במהלכו נערך חיפוש בביתו ונמצאו בו חומרים מזויפים. באוגוסט 2004 ביקש בבקשתו להחזיר פריטים שנתפסו, בנימוק שחלפו שישה חודשים ללא כתב אישום, כפי שנקבע בחוק. למרות שבית משפט השלום הורה על החזרת הפריטים, הגשת כתב האישום על ידי התובע לאחר מכן פתרה בעיות פרוצדורליות. המדינה טענה כי יש לעבור כעת את ההליכים לבית משפט השלום בראשון לציון לאור המשפט המתנהל שם. בית המשפט העליון הכיר בטיפול הכושל של המשטרה בכך שלא ביקשה ארכה במועד להחזקת הפריטים שנתפסו, ציין תקדימים פרוצדורליים והדגיש את האיזון בין צורכי האכיפה לבין זכויות הפרט. עם זאת, בית המשפט פסק שלא לקבל את הערעור, וקבע כי בית משפט השלום בראשון לציון הוא הפורום המתאים לבחון את נחיצות שמירת הפריטים בהתחשב בדרישות המשפט, כאשר המבקש מופנה לבקש שם פיצוי אם יחפוץ בכך.