בר"ע 2894/05

תקציר

פסק הדין מתייחס לערעור על החלטה של ראש לשכת ההוצאה לפועל בעניין עיקול כספים השייכים למועצה דתית. בית המשפט מסביר כי דיני הערעור על החלטות של ראש לשכת ההוצאה לפועל שונים מסדרי הדין הרגילים בבתי המשפט. סמכותה של ערכאת הערעור נובעת מחוק ההוצאה לפועל, המסמיך אותה לתת את אותה החלטה שהיה על ראש לשכת ההוצאה לפועל לתת. פסק הדין מפרט את החוקים הרלוונטיים, ובהם סעיף 31ב לחוק יסודות התקציב, האוסר על החרמת קצבאות מתקציב המדינה הניתנות לגופים שלממשלה יש חלק תקציבי בהם. בית המשפט מפנה לעתירה אזרחית שהוגשה לאחרונה, אשר פירשה את כוונת המחוקק העומדת מאחורי סעיף זה כהבטחת כספי ציבור ומניעת שימוש לרעה. בית המשפט מפנה גם לסעיף 11 לחוק שירותי דת, המתווה את חלוקת התקציב של המועצה, הממומנת בחלקה על ידי הממשלה ובחלקה על ידי הרשות המקומית. המועצה הדתית והעירייה טענו כי ההגנה המוצעת בסעיף 31ב צריכה לחול על כספים המועברים מהעירייה למועצה, שכן אלה מקורם בכספי הממשלה. בית המשפט דוחה טענה זו ומדגיש כי החוק מגן במפורש רק על כספים מ"תקציב המדינה". המועצה לא הצליחה להביא ראיות לכך שהכספים המדוברים אכן הגיעו מתקציב המדינה ולא ממקורות אחרים העומדים לרשות העירייה. בנוסף, בית המשפט מציין כי ההגנה שמציע סעיף 31ב היא זמנית וחלה רק בתוך פרק זמן מסוים. מאחר שהעיקול הוטל מחוץ לתקופה זו, הכספים אינם פטורים מהחרמה. יתר על כן, המועצה לא קיימה את הבטחתה לספק ראיות המפרטות את מקורות הקרנות. בית המשפט מדגיש כי נטל ההוכחה מוטל על המועצה, שלא הצליחה לבסס את טענתה כי הכספים הם מתקציב המדינה. מטעמים אלה, לצד היעדר ראיות לגבי מקור הכספים, הערעור נדחה. ההחלטה מתקבלת ללא צו להוצאות, וכל צד יישא בהוצאותיו. פסק הדין ניתן בהעדר הצדדים ותקף ליום 6.10.2008.