ע"פ 5962/11

תקציר

המערער, יליד שנת 1992, הורשע במעשה מגונה בנסיבות מחמירות בבן משפחה קטין ובאונס ומעשה סדום בבת משפחה קטינה – אחותו – לפי סעיפים 351(ג)(2), 345(ב)(1) ו-345(א)(1) לחוק העונשין. בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים נתן את פסק הדין לאחר שמיעת ראיות. המערער ערער על ההרשעה ועל גזר הדין. באשר לערעור על ההרשעה, דחה בית המשפט את טענות המערער כי העבירה בוצעה בשל מחלת נפש וכי אין די ראיות לחדירה. בית המשפט מצא את עדותה של המתלוננת משכנעת ונתמכת בהודעתו של המערער עצמו במשטרה, למרות שהאחרונה ספגה ביקורת על כך שלא הודיעה למערער בהקדם על זכויותיו. החקירה נקבעה קבילה, והערעור על ההרשעה נדחה. בערעור על גזר הדין נבחנו מיעוטו של המערער, חינוכו הקשה ובעיותיו הנפשיות, המאוזן אל מול שיקולי גמול והרתעה. בית המשפט הכיר בנסיבותיו החומלות של המערער אך אישר את החלטת בית המשפט המחוזי, תוך ציון חוסר אחריותו של המערער, כישלונות קודמים בניסיונות טיפול בקהילה וסיכון בינוני-גבוה לפגיעה חוזרת. העונש של שלוש וחצי שנות מאסר בפועל ושנה וחצי מאסר על תנאי נשמר, בתקווה שתקופת המאסר תשמש לטיפול ושיקום. השופט מ' נאור נתן את פסק הדין, והשופטים א' רובינשטיין ונ' סולברג הסכימו עמו.