רע"א 337/02

תקציר

במקרה משפטי זה התייחס בית המשפט העליון למחלוקת שעניינה מינוי מומחה רפואי נוסף לבחינת קשר סיבתי אפשרי בין תאונת דרכים לבין דלקת העיניים ממנה סבל המערער. בתחילה מינה בית משפט השלום מומחה רפואי, ד"ר גוטמן, שבדיקתו העלתה ספקות לגבי הקשר בין הפגיעה לבין המצב הרפואי שבא בעקבותיה המכונה אובאיטיס. לאחר עיון בחוות דעתו של המומחה ובחקירה הנגדית, בה הוגש ערעור על חלק מנימוקיו, החליט בית משפט השלום למנות מומחה נוסף שיבטיח פסק דין הוגן, במיוחד לאור האילוצים הקבועים בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים המגביל הגשת ראיות מצדדים ללא אישור בית המשפט. בית המשפט המחוזי הפך החלטה זו, בקובעו כי מינוי מומחה אחר עלול ליצור בלבול נוסף ולהעמיד בספק את נחיצותן של חוות דעת רפואיות מרובות. עם זאת, בית המשפט העליון מצא פגם בהנמקה זו, והדגיש כי מינוי מומחה נוסף ראוי כאשר עדויות קיימות מותירות ספקות מתמשכים או כאשר היבטים רפואיים מרובים מתקיימים זה לצד זה. בית המשפט הדגיש את חשיבותן של מסקנות מהימנות המשקפות את מצבו הרפואי האמיתי של התובע. בתוך כך, החזיר בית המשפט העליון על כנו את החלטת בית משפט השלום למנות מומחה נוסף, והדגיש כי אין מדובר בצעד שגרתי אלא בצעד הכרחי כאשר השופט היושב בדין אינו יכול ליישב באופן חד משמעי ספקות על סמך חוות דעתו הראשונית של המומחה. פסק הדין התייחס גם לפוטנציאל של עוול אם אי הוודאות הרפואית הבלתי פתורה לא תיבחן כראוי, וכתוצאה מכך קיבל את הערעור, החזיר על כנו את החלטת בית משפט השלום ופסק הוצאות למערער.