עמ"ה 9054/05

תקציר

פסק הדין מקבל את הערעור על שומה שהוציא המשיב למערערת לשנות המס 2000-2002. המערערת, סוכנות נסיעות ישראלית, שילמה תמלוגים לחברה אמריקאית, אידיאל טורס בע"מ, בגין שימוש בשמה ובמוניטין שלה וכן בשירותים נוספים. המשיב, פקיד השומה, לא הכיר בתשלומים אלה כהוצאה הניתנת לניכוי, מה שהוביל את המערערת להגיש ערעור. פסק הדין פותח בפירוט עובדות המקרה, לרבות ההיסטוריה של החברה המערערת ויחסיה עם אידיאל טורס בע"מ. לאחר מכן הוא מסכם את עמדותיהם של המערער והמשיב. המערערת טענה כי התמלוגים הם הוצאות חיוניות הכרוכות ביצירת הכנסה, ואילו המשיב טען כי הם מיותרים ובלתי סבירים, אולי כסות לתשלומי דיבידנד. פסק הדין מבהיר כי נטל ההוכחה מוטל על המערער, אשר עליו להוכיח כי השומה מופרזת. היא ממשיכה ומנתחת באופן ביקורתי את עמדת המשיב, ומציינת כי פקיד השומה לא ערך בדיקה מעמיקה של שוק התיירות והסתמך במידה רבה על האחוז הגבוה של הכנסות המערערת ששולמו כתמלוגים. בפסק הדין מודגש כי גישתו של המשיב אינה מספקת, מה גם שנושא המשרה נעדר מומחיות בענף. זאת ועוד, פסק הדין מערער על טענת המשיב כי הארכת חוזי התמלוגים לא הייתה אלא מראית עין לחלוקת דיבידנד. היא קובעת כי התשלומים אכן בוצעו לאידיאל טורס בע"מ ולאחר מכן הועברו לשותף לשעבר של החברה האמריקאית, דבר מקובל שאינו פוסל את תשלומי התמלוגים. בסופו של דבר, בית המשפט מגיע למסקנה כי המערערת עמדה בהצלחה בנטל ההוכחה המוטל עליה. ידוע כי התמלוגים שולמו בגין השימוש בשמה ובשמה הטוב של אידיאל טורס בע"מ, אשר תרם באופן משמעותי להצלחתה של המערערת. בית המשפט מקבל את ההסכמים החוזיים כסבירים, במיוחד לאור הקשרים המשפחתיים והאמון בין הצדדים המעורבים. לכן, התמלוגים נחשבים הוצאה הכרחית לצורכי מס. המשיב מצווה להכיר בתשלומים אלה ולחשב מחדש את מיסי המערערת בהתאם. בנוסף, נדרש המשיב לשאת בהוצאות המשפט של המערער ובשכר טרחת עורך דין. ההחלטה מתקבלת בהיעדר שני הצדדים, ובית המשפט מעודד את המשיב להבין לעומק את ענף התיירות למקרים עתידיים.