רע"א 6241/08

תקציר

בבואו לבחון את בקשת רשות הערעור, החליט בית המשפט לדחות אותה מבלי להידרש לתגובת המשיב. בית המשפט החיל את הכלל לפיו ערעורים על עניינים שכבר נדונו בשתי ערכאות קודמות יינתנו רק אם הם מעוררים שאלות משמעותיות בעלות חשיבות ציבורית או כללית, מה שלא קרה במקרה זה. טענות המבקש התמקדו רק בחלק מהחלטות בית המשפט המחוזי, תוך השמטת אלה הנוגעות לפסיקת הוצאות. בית המשפט הדגיש כי יש לכבד מועדים כדי להבטיח הליך שיפוטי יעיל. למרות שלבית המשפט יש סמכות להאריך מועדים, הדבר דורש בקשה ונימוק במועד, שהמבקש לא סיפק כראוי. השיהוי של המבקש בהגשת הודעה היה ללא רשותו של בית המשפט המחוזי ונעדר הסבר משכנע, שכן הנימוק שנמסר לא נתמך בתצהיר ולא הוצג במועד. למרות שלעתים ניתן לשקול גמישות פרוצדורלית, המבקש התעלם באופן עקבי ממועדים ומהחלטות בית המשפט, דבר המצביע על ביזיון מתמשך. לפיכך, החלטת בית המשפט המחוזי למחוק את ערעורו של המבקש ולהטיל עליו הוצאות הייתה מוצדקת. זאת ועוד, טענת המבקש כי החלטות בית המשפט המחוזי מצביעות על חוסר רצון להכרעה מהותית נדחתה כמופרכת בשל התנהלותם. בסופו של דבר, לא הייתה התערבות בהחלטות בית המשפט המחוזי, בקשת רשות הערעור נדחתה, והמבקש חויב לשלם 3,000 ₪ לאוצר המדינה, שכן המקרה מצדיק הוצאות מדינה.