ע"א 29228-08-19

תקציר

כבוד השופט קמא בחן את לשון ההסכם בין המערערת למשיב ומצא אותה עמומה. הנסיבות החיצוניות והמסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים הראו כי שניהם הבינו את תנאי החוזה באופן שונה. בעוד שהמערערת הגישה מספר מכתבים בהם ביקשה הבהרות בנוגע לחישוב התשלומים שקיבלה, היא מעולם לא התנגדה לחישוב שכר טרחתו על ידי המשיב. עוד קבע השופט כי המערערת הבינה והסכימה כי יש לחשב את שכר טרחת המשיב מתוך מלוא הסכום שנגבה. לפיכך דחה החוק את תביעתה להשבת הסכום שנחשב בעיניה לחיוב יתר. אשר לשכר הטרחה בגין ייצוג המערער בערעור, הודיע המשיב למערער על כוונתו לגבות תשלום נוסף בגין שירות זה. בא כוחה של המערערת המליץ לה לשלם את הסכום הנדרש, והמערערת הסכימה לכך, ואף אישרה זאת בכתב. השופטת סברה כי הסכמה זו ניתנת באופן חופשי, מה גם שהמערערת קיבלה את מלוא התמורה עבור שירותיו של המשיב. עוד ציינה השופטת כי יש לבחון כל מקרה על פי נסיבותיו, ומאחר שהמשיב דרש מראש את התשלום הנוסף עבור הערעור, הסכמת המערער תקפה. משכך, החליטה השופטת לדחות את הערעור, והורתה למערערת לשלם את הוצאות המשיב, והערבות שהופקדה על ידי המערערת תועבר למשיב.