LawMate
התחברותהרשמה חינם
פסיקה

בש"א 8298/04

החלטה עליון

📋
מספר הליך8298/04
📂
סוג הליךבש"א
📅
תאריך23 בספטמבר 2004
🏛️
בית משפטעליון
⚖️
סוג החלטההחלטה
👥
צדדיםיעקב חיננזון נ' הדסה קסטן
👨‍⚖️
שופטיםיגאל מרזל

תקציר

ניתוח משפטי של הארכת מועד להגשת ערר במסגרת חוק סדר הדין האזרחי עקרונות משפטיים: 1. העיתוי ושיקול הדעת של הארכות: תקנות סדר הדין האזרחי מעניקות שיקול דעת שיפוטי להאריך את לוחות הזמנים הקבועים להגשת ערעורים, בעיקר מכוח תקנות 397 ו-529, המסדירות הגשת כתבי ערר ומסמכים קשורים. הארכות כאלה ניתנות רק לאחר הוכחת "טעמים מיוחדים" המצדיקים חריגה ממועדים פרוצדורליים מקובלים (ראו תקנה 528 לתקנות סדר הדין האזרחי). 2. דרישות להצדקת הארכה: הנטל מוטל על המבקש להוכיח כי נסיבות מעבר לעומס העבודה או הנוחות הפרוצדורלית בלבד מהוות "סיבות מיוחדות" המתאימות לסטנדרטים המשפטיים. סיבות אלה כוללות פעמים רבות מקרי חירום בלתי צפויים, מחלה או נסיבות חריגות אחרות, ולא לחצים שגרתיים או עיכובים אסטרטגיים (ראו ע"א 5200/00 המוסד לביטוח לאומי נ' כימניר שירותי תעופה). 3. תוכן כתבי הערעור: תקנה 414 קובעת כי כתב הערעור צריך להיות תמציתי ולפרט את הנימוקים להתנגדות להחלטה ללא פירוט טיעונים או נרטיב נרחב. הדרישה מדגישה בהירות ותמציתיות כדי להקל על הביקורת השיפוטית ולמנוע התמשכות מיותרת של הליכים פרוצדורליים. חידושים משפטיים וגישה שיפוטית: 1. דגש על ההרכב העובדתי של הסכסוך: פסק הדין מדגיש כי העומק וההיקף הרחב של הקביעות העובדתיות של פסק הדין אינם מצדיקים כשלעצמם הארכה, במיוחד כאשר הקביעות המשפטיות מועטות. הוא מדגיש את ההבנה הדקדקנית כי מורכבות עובדתית לבדה אינה מצדיקה הקלה פרוצדורלית, כל עוד היה למערער די זמן והזדמנות להיערך (הפניה לע"א 9167/03 יוסף כדורי). 2. שיקול דעת שיפוטי והערכה של כל מקרה לגופו: הגישה שמה דגש על הערכה ספציפית למקרה - בהתחשב בעומס העבודה בפועל, הלימות הזמן הפנוי ותאימות פרוצדורלית - במקום להחיל כללים נוקשים. בית המשפט קובע במפורש כי יש לשפוט כל מקרה על פי נסיבותיו, ומקדם משפט גמיש המאזן בין יעילות פרוצדורלית לבין זכויות מהותיות. 3. פרשנות מחמירה של "טעמים מיוחדים": עמדת בית המשפט היא כי עיכובים פרוצדורליים הקשורים אך ורק למגורי הלקוח בחו"ל, או לעומס עבודה כללי, אינם מהווים "סיבות מיוחדות" על פי המסגרת הרגולטורית המחייבת. אי צירוף תצהיר מדלל עוד יותר את טענת המבקש, ומחזק את הדרישה לטעמים מוחשיים ומבוססים (ראו יישום הקריטריונים שנקבעו בעניין רבקה ריינהולד). סיכום עקרונות משפטיים וחידושים: - המקרה מאשר את העיקרון שיש להקפיד על מועדים פרוצדורליים אלא אם כן הוכחו סיבות משכנעות באמת, תוך שמירה על שלמות לוחות הזמנים של הערעור. - הוא מקדם את ההבנה המשפטית כי מורכבות עובדתית בלבד, במיוחד אם למערער היה מספיק זמן ועזרה, אינה מצדיקה הארכה אוטומטית. - ההחלטה מבהירה כי לחצים פרוצדורליים שגרתיים, כגון עומס עבודה או מגורים בחו"ל, בדרך כלל אינם נחשבים ל"סיבות מיוחדות" אלא אם כן מלווים בנסיבות חריגות. - זה מחזק את החשיבות של הקפדה על פורמליות פרוצדורליות, כגון הגשת תצהירים, כמרכיבים מרכזיים בשיקול הדעת הפרוצדורלי. לסיכום, מקרה זה מדגים את יישומם הקפדני של כללים פרוצדורליים, תוך הדגשת העובדה שהארכות אינן ניתנות כדבר שבשגרה, אלא דורשות הצדקה ברורה ומבוססת במסגרת המשפט האזרחי הישראלי.

בש"א 8298/04 יעקב חיננזון נ' הדסה קסטן, עליון (23.9.2004)

LawMate

עו"ד, רוצה לקרוא את המסמך המלא?

הצטרפו לקבלת גישה ללא תשלום למאגר המידע, והתנסו במערכת ה-AI המובילה בישראל. LawMate מעניקה פתרון מקצה לקצה לכל סוגי העבודה המשפטית: מחקר מעמיק, ניתוח מידע, ניסוח חוזים, כתבי בי-דין, חוות דעת ועוד – הכל במקום אחד ובתוך שניות.

התחילו בחינםהתחברות

© 2026 LawMate · הדור הבא של העבודה המשפטית