דנ"א 6345/15

תקציר

פסק הדין המדובר נסוב סביב נכס מקרקעין שנוי במחלוקת בתל אביב, בבעלות משותפת של המנוח מרדכי רשקס וגיסתו רבקה צורן. בנו של מרדכי, צבי רשקס, יחד עם אשתו ציפורה ואדם נוסף, יצחק ביטון, ניסו להוציא את הקרקע מבעליה ולהעביר את הזכויות לדיירים המוגנים המתגוררים בבניין. לשם כך השיג צבי ייפוי כוח כללי מאביו, בסיועו של עו"ד הרמן. ייפוי כוח זה אפשר לצבי לזייף מסמכים ולבצע פעולות מרמה, לרבות מכירת הנכס לדיירים מוגנים. הרוכשים גילו את מס השבח המגיע להם על הנכס ובעקבות זאת הגישו תביעה. בית המשפט המחוזי בתל אביב פסק לטובת מרדכי והרוכשים, ביטל את הסכם המכר והטיל על צבי ועו"ד הרמן אחריות לנזקי הרוכשים. על פסק דין זה הוגשו שני ערעורים, האחד על ידי עו"ד הרמן והשני על ידי הרוכשים. בית המשפט העליון קיבל את החלטת בית המשפט המחוזי, ביטל את הסכם המכר ופטר את עזבונו של מרדכי מכל אחריות כלפי הקונים. פסק הדין התבסס על המסקנה כי מעשיו של צבי חרגו מהסמכות שהוענקה לו על ידי מרדכי. זאת ועוד, בית המשפט קבע כי מרדכי לא היה אחראי למצג השווא של ההרשאה שיצר צבי כלפי הרוכשים. פסק הדין התחשב בגילו של מרדכי, במצבו הבריאותי ובנסיבות החתימה על ייפוי הכוח. כן צוינה אחריותם החלקית של הרוכשים בעניין ותרומתם לסיבוך המשפטי. בקשתו של עו"ד הרמן לקיים דיון נוסף בהחלטת בית המשפט העליון נדחתה, שכן פסק הדין לא סתר פסיקות קודמות והיה ספציפי לנסיבות הייחודיות של המקרה. פסק הדין הדגיש את החזקה כי אנשים מבינים את ההשלכות של חתימה על מסמכים רשמיים, אך הכיר בכך שניתן לערער על חזקה זו בנסיבות מסוימות.