ת"ק 2442/08

תקציר

אחריותה של חברת דואר ישראל בע"מ לדואר בינלאומי כפופה לחוק הדואר. על פי חוק זה, החברה אחראית רק לנזק ישיר לדואר, עם פיצוי מקסימלי של 30 SDR עבור דואר רשום. התובעים במקרה זה הסכימו כי נזקם הישיר פוצה בהצלחה על ידי הנתבעת. הסוגיה השנויה יותר במחלוקת הייתה האם התובעים יכולים לתבוע פיצוי בגין נזק עקיף הנובע מאובדן המחאה. השופט מצדד בנתבע וקובע כי החברה אינה אחראית לנזק עקיף כמפורט בחוק הדואר. החוק מעניק לנתבעת מעמד מיוחד בהשוואה לחברות פרטיות, מגביל את אחריותה ומציע חסינות מפני נזקים מעל סף מסוים. מאחר שתביעת הנזק העקיף של התובעים חורגת מרף זה, לא ניתן לפצות עליה. יתרה מכך, השופטת מציינת כי התובעים לא הוכיחו כי הנזק נגרם כתוצאה מפעולה מכוונת או מרשלנות חמורה מצד פקיד הדואר, דבר שהיה עשוי להצדיק חקירה נוספת. בסופו של דבר, השופט מחליט לדחות את התביעה, תוך הדגשה כי החלטה זו אינה פוטרת את הנתבעת מהתחייבותה לנקוט בהליכים נוספים בנוגע למנהל הדואר הרוסי, כפי שצוין בכתב ההגנה. פסק הדין ניתן ללא צווים בדבר הוצאות, ומצופה מהנתבעת לעמוד בהבטחתה לשלוח שיק תקף על אותו סכום אם הקודם חלף מועד הפירעון שלו. פסק דין זה, מיום 11.1.09, מבהיר את אחריותה המוגבלת של חברת דואר ישראל לדואר בינלאומי כהגדרתה בחוק הדואר.