בש"א 21676/07

תקציר

פסק הדין דוחה את בקשת הנתבעת לעיכוב ביצוע בעקבות פסק דין לטובת הרשויות המקומיות התובעות. המינהל ביקש לעכב את תשלום הפיצוי הכספי עד להגשת ערעור, בטענה כי התשלום יגרום נזק כספי בלתי הפיך. עם זאת, בית המשפט מצא כי המינהל לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להצדיק שיהוי. היא קבעה כי המינהל, שנהנה מעודפי הכנסות, לא הוכיח שייגרם לו נזק אם ישלם את המענק, מה גם שפסק הדין איפשר אפשרות לפרוס תשלומים לאורך זמן. יתר על כן, בית המשפט לא השתכנע מטיעוני המינהל בדבר הפגיעה בתקציב המדינה ובכספי הקרן הקיימת לישראל, ומצא אותם ספקולטיביים ושנויים במחלוקת. הרשויות המקומיות, כזוכות בפסק הדין, היו זכאיות לעדיפות, ובית המשפט לא שוכנע כי לא יוכלו להחזיר את הכספים אם הערעור יתקבל. לפיכך, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחתה, כלומר על המינהל לקיים את פסק הדין ולשלם לרשויות המקומיות, אם כי הסכומים ואמצעי התשלום הספציפיים ייקבעו בשלבים פרוצדורליים עתידיים. החלטה זו מדגישה את האופי החריג של עיכוב ביצוע פסק הדין ואת הנטל המוטל על המבקש להצדיקו, דבר שלא עשה המינהל.