ע"מ 1179/09

תקציר

פסק הדין דן בנטל ההוכחה הרובץ על פקיד השומה בערעור מס הכנסה. פקיד השומה לא הוכיח את זכותו לניכויים, לקיזוזים ולהוצאות שתבעו. באשר לחובות רעים ומפוקפקים, פקיד השומה לא הביא ראיות מספיקות לתמיכה בטענותיו, אלא הסתפק בהגשת תצהיר וחלק מתמלילים. טענותיהם סתרו טענות קודמות שהועלו בערעור לבית המשפט העליון. לגבי הספק סביב פירעון שיק, ציין בית המשפט כי הנושא עדיין נמצא בבחינה וייתכן שלא ידרוש פירעון. פקיד השומה גם לא הצליח להוכיח כי חוב כלפיהם משארפר אינו ניתן לגבייה, ולא סיפק כל ראיה ישירה למצבו הכלכלי של שרפר. יתר על כן, התמורה ששולמה למערערת בגין התחייבותה שלא להתחרות נפלה על רווח הון ולא על הכנסה מניבה. גם ההפסדים מעסקאות מטבע חוץ בשנים 2004 ו-2005 לא הוכחו כהפסדים עסקיים, שכן המערערת לא עמדה במבחנים הנדרשים. כמו כן, המערערת לא הוכיחה כי הוצאות המימון שימשו לפעילות עסקית ולא הצליחה להפריך את טענת המשיב כי הן נועדו להשקעות הוניות. גם הוצאות משפט ואחזקת רכב לא הוכרו כניכוי. ככלל, המערערת לא הביאה ראיות מספיקות לביסוס הניכויים והקיזוזים הנטענים, מה שהוביל את בית המשפט לדחות את ערעורם ולהטיל עליהם הוצאות משפט.